מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר עוקבה פרוספקטיבי חדש אשר פורסם בגיליון דצמבר של הירחון American Journal of Clinical Nutrition עולה כי סיבים תזונתיים עשויים לסייע במניעת עלייה במשקל ובהיקף המותניים. לדברי החוקרים, עד כה התפקיד שסיבים ממקורות שונים עשוי לשחק בשינויים במשקל נחקר לעיתים נדירות בלבד.

מטרת החוקרים הייתה לבחון את הקשר בין סך הסיבים בתזונה, סיבים ממקור דגנים וסיבים ממקור פירות וירקות, ובין שינויים במשקל ובהיקף המותניים. נכללו בו 89,432 משתתפים אירופאיים בגילאי 20 עד 78 שנים, אשר לא סבלו בתחילת המחקר מסרטן, מחלה קרדיווסקולארית או סוכרת. החוקרים עשו שימוש בשאלונים מתוקפים הספציפיים-למדינה והמעריכים את תכיפות הצריכה של סוגי מזונות שונים במטרה לאסוף מידע ביחס לתזונתם של הנבדקים. הם מציינים כי משך המעקב הממוצע עמד על 6.5 שנים. הניתוח הסטטיסטי שבוצע כלל תיקנון לערפלנים כגון משך המעקב, משתנים תזונתיים אחרים, ומאפיינים אנתרופומטריים ודמוגרפיים בסיסיים אחרים, כמו גם גורמים הקשורים לאורח החיים.

החוקרים מצאו קשר הפוך בין הצריכה הכוללת של סיבים ובין שינוי בעקבותיה במשקל ובהיקף המותניים. לדבריהם, עבור כל עלייה של עשרה גרם ליום בצריכה הכוללת של סיבים, ההערכה המצטברת הגיעה לירידה של 39 גרם לשנה (95% CI = -71 7 g/year) במשקל וירידה של 0.08 ס”מ לשנה (95% CI = -0.11 0.05 cm/year) בהיקף המותניים.

עבור כל עלייה של עשרה גרם ליום בצריכת הסיבים ממקור דגנים, נצפתה ירידה של 77 גרם לשנה (95% CI = -127 – -26 g/year) במשקל עם ירידה בהיקף המותניים של 0.10 ס”מ לשנה (95% CI = -0.18 – -0.02 cm/year). לא נצפה קשר בין שינוי במשקל ובין צריכת הסיבים ממקור פירות וירקות. עם זאת, הקשר בין צריכת סיבים ממקור של פירות וירקות ובין שינוי בהיקף המותניים היה דומה לזה שנצפה עבור צריכת הסיבים הכוללת ועבור צריכת הסיבים ממקור דגנים.

בין מגבלות המחקר מציינים החוקרים שונות במתודולוגיות בהן נעשה שימוש על מנת לאסוף מידע אנתרופומטרי במהלך תקופת המעקב, וזאת משום שמדידות המשקל והיקף המותניים במהלכה התבססו על דיווח עצמי של הנבדקים במקום מדידות בארבעה מבין ששת מרכזי המחקר. בנוסף, המידע התזונתי נאסף רק פעם אחת (בתחילת המחקר), עובדה אשר מונעת מן החוקרים לחקור את הקשר בין שינויים בצריכת הסיבים ובין שינויים במשקל ובהיקף המותניים.

החוקרים מסכמים כי ממצאיהם עשויים לתמוך בתפקיד מועיל של צריכה גבוהה יותר של סיבים תזונתיים, ובמיוחד ממקור דגנים, במניעה של עלייה במשקל הגוף ובהיקף המותניים. על אף שההשפעה שנצפתה הייתה קטנה יחסית במחקרם זה כשמתבוננים בה ברמה הפרטנית, הם מוסיפים, הרי שההשפעה שנצפתה של סיבים על השינויים במשקל החולים עשויה להיות בעלת רלוונטיות בכל הנוגע לבריאות הציבור.

Am J Clin Nutr 2009

לידיעה במדסקייפ