מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם ב-4 בינואר 2010 ב-Circulation, עולה כי הורדת ערכי כולסטרול באמצעות מתן Rosuvastatin (קרסטור, אסטרה-זנקה), לא הובילה להאטת התקדמות היצרות המסתם האאורטלי בחולים עם היצרות קלה עד בינונית. לפיכך כותבים החוקרים כי מתן סטטינים להאטת התקדמות המחלה המסתמית בלבד אינו מומלץ.
לדברי החוקרים, עבודות אפידמיולוגיות מצאו קשר בין גורמי סיכון לטרשת עורקים ובין נוכחות של היצרות המסתם האאורטלי, וכי חלק מגורמי הסיכון דוגמת יתר לחץ דם ורמות כולסטרול גבוהות, נקשרו להתקדמות מהירה יותר של המחלה המסתמית. מחקרים רטרוספקטיביים קודמים הדגימו קשר בין נטילת סטטינים ובין התקדמות איטית יותר של היצרות המסתם האאורטלי, בהשוואה לחולים שלא נטלו סטטינים. לכן, עלתה השערה כי מתן סטטינים לחולים עם היצרות אאורטלית עשוי להאט את התקדמות המחלה.
מחקר ה- Aortic Stenosis Progression Observation: Measuring Effects of Rosuvastatin (ASTRONOMER) כלל 269 משתתפים עם היצרות המסתם האאורטלי בדרגה קלה עד בינונית, ללא אינדיקציה קלינית לטיפול בסטטינים, ואשר לא היו מועמדים להחלפת מסתם ניתוחית. החוקרים חילקו באקראי את המשתתפים לקבלת טיפול ב-Rosuvastatin במינון 40 מ”ג ליום (n=134) או לפלסבו (n=135), והמשתתפים עברו בדיקת אקו-לב אחת לשנה. יעד המחקר העיקרי היה התקדמות היצרות המסתם האאורטלי.
מתוצאות המחקר עולה כי לאחר חציון מעקב של 3.5 שנים, נצפתה ירידה של 54.5% בערכי ה-LDL בקבוצת ה-Rosuvastatin, מ-123 מ”ג/ד”ל ל-56 מ”ג/ד”ל, בעוד שבקבוצת הפלסבו לא נצפה שינוי בערכי ה-LDL. כמו כן, בקבוצת ה-Rosuvastatin נצפתה עליה קלה ומובהקת סטטיסטית בערכי ה-HDL, בהשוואה לפלסבו. החוקרים מוסיפים כי במשתתפים שטופלו ב-Rosuvastatin נמצאה ירידה ברמות CRP, לעומת עליה בערכי CRP בקבוצת הפלסבו.
עם זאת, לא נמצא הבדל במפל הלחצים שנמדד ע”פ המסתם המוצר (peak aortic-stenosis gradient) בין 2 הקבוצות. החוקרים מדווחים כי בקבוצת ה-Rosuvastatin נצפתה עלייה במפל הלחצים מ-40.8 מ”מ כספית בעת ההצטרפות, עד ל-57.8 מ”מ כספית בתום המעקב, לעומת עליה מ-41.6 מ”מ כספית ל-54.8 מ”מ כספית בקבוצת הפלסבו. העלייה השנתית במפל הלחצים הייתה 6.3 מ”מ כספית בקבוצת ה-Rosuvastatin ו-6.1 מ”מ כספית בקבוצת הפלסבו.
בהמשך ערכו החוקרים ניתוח תת-קבוצות לבדיקת ההשפעה של Rosuvastatin על התקדמות ההיצרות המסתמית בהתאם לחומרת ההיצרות, גיל וחומרת ההסתיידות המסתמית, ולא מצאו קשר בין הטיפול בתרופה ובין האטת ההיצרות בתת-הקבוצות.
החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר תואמות לתוצאות 2 מחקרים קודמים. מחקר ה-SEAS בדק את ההשפעה של טיפול משולב ב- Ezetimibe/Simvastatin (אינג’י, מרק, שארפ ודוהם) לעומת פלסבו בחולים עם היצרות המסתם האאורטלי, ולא מצא הבדל בין הקבוצות באירועים קרדיווסקולאריים או מסתמיים. כמו כן, במחקר ה-SALTIRE לא נמצאה ל-Atorvastatin (ליפיטור, פייזר) במינון גבוה השפעה על האטת ההתקדמות של היצרות מסויידת של המסתם האאורטלי.
החוקרים מסבירים כי מחקרים אלו כללו משתתפים מבוגרים יותר (סביב 68 שנים) ומציינים כי מחקר ה-SALTIRE היה קטן יותר בהיקפו וכלל רק חולים עם מסתמים מסויידים. לעומתם, מחקר ה-ASTRONOMER כלל משתתפים בגיל ממוצע של 58 שנים, והחוקרים שיערו כי התערבות בגיל צעיר יותר, כאשר המסתם אינו כה מסוייד, עשויה להוביל ליתרון. עם זאת, לא נצפה יתרון כזה עם סיום המחקר.
לאור תוצאות המחקר ממליצים החוקרים לערוך מחקרים נוספים, ולפתח התערבויות המתמקדות בטיפול בהסתיידות המסתמית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!