מאת ד”ר בן פודה שקד 

ממחקר מבוקר חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון New England Journal of Medicine עולה כי חיטוי העור לקראת ניתוח המוגדר כ-Clean-contaminated באמצעות כלורהקסידין-אלכוהול היה יעיל יותר בצמצום שיעור הזיהומים הבתר-ניתוחיים באתר הניתוח בהשוואה לחיטוי באמצעות Povidine-iodine.

החוקרים מסבירים כי שיפורים באופן חיטוי העור עשויים להוריד את ההיארעות של זיהומים בתר-ניתוחיים באתר הניתוח, אם כי טרם נערכו מחקרים מבוקרים אשר משווים תכשירים אנטיספטיים שונים למטרה זו. לפיכך, ביקשו במחקרם זה לקבוע האם Chlorhexidine 2% (בתמיסת Isopropanol 70%) היה יעיל יותר לעומת Povidine-iodine 10% בתמיסה מיימית כתכשיר אנטי-ספטי לקראת הניתוח. נכללו במחקר חולים מבוגרים אשר עברו ניתוח המדורג כ-Clean-contaminated, ללא סיפור של אלרגיה לאחד מהתכשירים האמורים, וללא עדות לזיהום באתר הניתוחי או בקרבתו. חולים אלו הוקצו אקראית לעבור חיטוי טרום-ניתוחי באמצעות אחד משני התכשירים, וזאת באופן כפול סמיות. היעד העיקרי נקבע ככל זיהום באתר הניתוח המתפתח תוך 30 ימים לאחר הניתוח.

החוקרים מדווחים כי מבין 1,003 החולים שנכללו במחקר, 897 עברו הקצאה אקראית בסופו של דבר, ומהם 48 לא עברו חיטוי בתכשירי המחקר או ניתוח, כך שנותרו 849 חולים (מהם 409 בקבוצת הכלורהקסידין ו-440 בקבוצת ה-Povidone-iodine) בניתוח הסופי. בחולים אלו, נצפה שיעור נמוך משמעותית של זיהומים באתר הניתוחי בקבוצת ה-Chlorhexidine-alcohol לעומת קבוצת ה-Povidone-iodine (9.5% לעומת 16.1%, p = 0.004; RR 0.59; 95% CI = 0.41-0.85).

יעדי המחקר המשניים כללו סוגים שונים של זיהומים. בהקשר זה, מציינים החוקרים כי כלורהקסידין היה יעיל יותר במניעת זיהומים שטחיים  (4.2% לעומת 8.6%; p = 0.008) ועמוקים בחתך הניתוחי (1% לעומת 3%; p = 0.05), אולם לא כך עבור זיהומים בחללי האיברים (4.4% לעומת 4.5%). בנוסף, ביצעו החוקרים ניתוח לאחר פסילת אילו מהחולים אשר למעשה עברו ניתוח המדורג Clean, אשר נשרו מהמעקב או מתו במהלך תקופת המעקב, וגם בניתוח זה התקבלו תוצאות דומות. הם מוסיפים כי תופעות הלוואי היו דומות בין שתי הקבוצות, וכי רק שלושה חולים בכל קבוצה פיתחו תגובות המיוחסות לתכשיר המחקר.

החוקרים מסכמים כי בחולים המיועדים לעבור ניתוח clean-contaminated, השימוש ב-Chlorhexidine-alcohol כתכשיר חיטוי עור טרום-ניתוחי מוריד את הסיכון לזיהומים באתר הניתוחי בהשוואה לתמיסה מיימית של Povidone-iodine. הם מציעים כי יתכן ותוצאה זו הינה הודות לפעולה מהירה יותר, פעילות מתמשכת על אף חשיפה לנוזלי גוף, והשפעות שייריות.

במאמר מערכת שפורסם באותו גיליון ואשר התייחס לפרסום הדברים, דנים מומחים במחקר זה ובמחקר נוסף אודות הטיפול בנשאים ל-Staph Aureaus. המומחים מסכמים כי השימוש באלכוהול-כלורהקסידין טרום ניתוחית מהווה את ההתערבות החשובה יותר שכן מביא לירידה בסיכון לזיהומים מכלל המזהמים. בנוסף, הם מסיקים כי בדיקות טרום-ניתוחיות ודה-קולוניזציה עשויות להיות מתאימות בחולים עבורם זיהום בפצע הניתוחי עלול לסכנם משמעותית, כגון חולים העוברים ניתוח לב פתוח, או השתלה של גוף זר כלשהו.

N Engl J Med 2010;352:75-7

לידיעה ב-NeLM