ממחקר חדש שפורסם ב-Annals of Internal Medicine עולה כי חולים המטופלים במינונים גבוהים של אופיואידים במרשם-רופא, מצויים בסיכון מוגבר למינון-יתר.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין מינון-יתר של אופיואידים ובין המינון היומי הממוצע של אופיואידים בחולים שקיבלו טיפול ארוך-טווח באופיואידים.

הם העריכו את המינון היומי הממוצע של אופיואידים (על-פי אקוויוולנטים של מורפין) במהלך 90 הימים הקודמים , על-בסיס הנתונים מבתי מרקחת. המקרים הפטאליים והלא-פטאליים של מינוני-יתר זוהו על-פי קודים אבחנתיים מחולים מאושפזים וממרפאות חוץ ותעודות פטירה.

מדגם המחקר כלל 9,940 חולים שקיבלו 3 מרשמים לטיפול באופיואידים, או יותר, במסגרת של 90 ימים, עקב כאב כרוני, שאינו על-רקע ממאירות. סה”כ תועדו 51 מקרים של מינון-יתר של אופיואידים, כולל שישה מקרי תמותה.

בהשוואה לחולים שטופלו באופיואידים במינון 1-20 מ”ג ביום, באלו שטופלו במינון של 50-99 מ”ג ביום תועדה עליה של פי 3.7 בסיכון למינון-יתר (95% CI = 1.5-9.5), ושיעור שנתי של מינון יתר של 0.7%. בחולים שטופלו במינון של 100 מ”ג ביום ומעלה, תועדה עליה של פי 8.9 בסיכון למינון-יתר (95% CI = 4.0-19.7), ושיעור שנתי של מינון-יתר של 1.8%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים המטופלים במינונים גבוהים יותר של אופיואידים דרושה השגחה הדוקה.

Ann Intern Med 2010; 152:85-92

לידיעה ב-NELM