ממחקר חדש שפורסם במהדורת ינואר של Gut עולה כי לטיפול ב- Mepolizumab, נוגדן הומאני חד-שבטי כנגד Interleukin-5, אין השפעה מג’ורית בחולים עם Eosinophilic Esophagitis פעילה.
עם זאת, החוקרים מדווחים כי הטיפול ב- Mepolizumab מביא לירידה ברמת האאזנופילים בוושט ולנסיגה בשינויים המולקולאריים הקשורים ברימדולינג של הוושט, עדות לכך שתתכן תועלת בטיפול, במידה ויינתן בשילוב עם תרופות אחרות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי ל- Mepolizumab תועלת בטיפול בחולים עם Eosinophilic Esophagitis, כולל כל ארבעת המבוגרים עם דלקת אאזנופילית של הוושט שטופלו במחקר מוקדם בתווית-פתוחה. בסדרה הקטנה הקודמת, הטיפול לווה בירידה מרשימה הן ברמת האאזנופילים בוושט והן בתסמינים.
כעת ערכו החוקרים מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שכלל 11 חולים עם דיספאגיה ורמת שיא של אאזנופילים בוושט של מעל 20 אאזנופילים בשדה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Mepolizumab במינון 750 מ”ג בלבד (n=5) או פלסבו (n=6), במתן בשני עירויים תוך-ורידיים במרווח של שבוע אחד. תגובה לטיפול הוגדרה בנוכחות שיא מספר אאזנופילים בשדה של פחות מ-5 אאזנופילים.
באלו שלא הגיבו לטיפול לאחר ארבעה שבועות, ניתן טיפול בשני מינונים של 1500 מ”ג של Mepolizumab, או פלסבו, שניתנו במרווח של ארבעה שבועות (בשבוע 5 ובשבוע 9).
יעד הסיום העיקרי היה שיעור החולים שהגיבו לטיפול. עם זאת, אף אחד מהחולים בשתי הקבוצות לא הגיב לטיפול.
עם זאת, החוקרים תיעדו ירידה בולטת בממוצע האאזנופילים בוושט עם טיפול ב- Mepolizumab בהשוואה לפלסבו (54%- לעומת 5%-, בהתאמה, p=0.03) לאחר ארבעה שבועות טיפול. שני העירויים הנוספים לא הביאו לירידה נוספת ברמת האאזנופילים.
החוקרים מדווחים כי הטיפול ב- Mepolizumab נסבל היטב. לא תועדו תופעות לוואי חמורות.
הם קוראים לערוך מחקרים גדולים, ארוכים ומבוקרים, להערכת Mepolizumab בשילוב עם תרופות אחרות נגד-אאזנופילים, במטרה לבחון אפשרויות טיפול נוספות בחולים עם אאזנופיליה חמורה של הוושט, עמידה לטיפול.
Gut2010;59:21-30
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!