ממחקר חדש שכלל קרוב ל-40,000 משתתפים עולה כי התמותה הניתוחית לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG Coronary Artery Bypass Grafting) גבוהה יותר בנשים, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון טרום-ניתוחיים.

החוקרים קובעים כי כאשר קיימת אינדיקציה לצנתור כלילי בנשים, חשוב למנוע עיכוב בהפניה לפרוצדורה. לדבריהם, חשוב שהקרדיולוג והרופא המטפל יהיה מודע לאינדיקציות בנשים, השונות מהתוויות הקלאסיות בגברים.

החוקרים התבססו על נתוני California CABG Outcomes Reporting Program מהשנים 2003 ו-2004, להערכת גורמים הקשורים לתמותה ניתוחית לאחר CABG. מקרי תמותה ניתוחית היו מקרים שאירעו בזמן שהחולה עדיין היה באשפוז לאחר הניתוח, או מחוץ לבית החולים עד 30 ימים לאחר הניתוח.

החוקרים מדווחים על הערכת הנתונים אודות 26,699 הגברים ו-10,708 גברים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.

שיעורי התמותה היו גבוהים יותר באופן מובהק בנשים (4.60%) בהשוואה לגברים (2.53%, p<0.0001). מניתוח רב-משתנים עולה כי בנשים סיכון גבוה ב-61% לתמותה ניתוחית.

ההבדל בתמותה הניתוחית זוהה בכל קבוצות הגיל, אך ההבדל הגדול ביותר זוהה בנשים וגברים מתחת לגיל 65 שנים. יחס הסיכויים לתמותה ניתוחית עמד על 2.13 בנשים הצעירות הללו, בהשוואה לגברים.

הפרעה בתפקוד החדר השמאלי הייתה נפוצה יותר בקרב גברים במחקר, וכך גם שכיחות מחלה תלת כלית של העורקים הכליליים, בעוד שבנשים תועדה שכיחות גבוהה יותר של סוכרת, מחלת כליות כרונית בשלב 3-5, ומחלת ריאות כרונית.

בקרב נשים תועד סיכוי גבוה יותר לניתוח CABG לא-סלקטיבי.

מחלה כלילית עשויה להתייצג באופן שונה בנשים, בהשוואה לגברים, אם כי זה אינו המצב תמיד. חשוב שרופאים יבינו כי מחלת לב היא הסיבה המובילה לתמותה בנשים, וסיבה זו הופכת לחשובה ביותר כ-10 שנים לאחר מנופאוזה.

חשוב שרופאים יטפל במחלה כלילית ומחלות לבביות אחרות בנשים, בדומה לטיפול הניתן לגברים, על-בסיס רפואה מבוססת-ראיות, בהתאם לקווים המנחים המקובלים.

בכל הגישות הנוכחיות המקובלות לטיפול במחלת לב, מחקרים הוכיחו כי התועלת של ניתוח CABG בנשים דומה לזו שבגברים.

Am J Cardiol 2009

לידיעה במדסקייפ