מגמות כלכליות במערכת הבריאות בישראל מאז נכנס לתוקפו ב-1995 חוק ביטוח בריאות החובה: עלייה בשיעור המימון הפרטי מ-33% ל-42%

האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות פירסם היום קובץ נתונים סטטיסטיים במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

עלות סל שירותי הבריאות לקופות החולים בשנת 2009 הינה למעלה מ-28 מיליארד . עם זאת, נמשכת השחיקה במקורות לעדכון עלות הסל.

האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות פירסם קובץ נתונים סטטיסטיים במלאת 15 שנים לכניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. את הקובץ ערכו ניר קידר וד”ר טוביה חורב וניתן למצוא בו מידע מקיף ומרוכז, ממגוון מקורות, אודות מגמות במערכת הבריאות הישראלית משנת 1995 ועד לסוף שנת 2009.

בין הנתונים המרכזיים המופיעים בקובץ ניתן למנות:

·  עלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים לספק מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, עמדה בשנת 2009 על 28 מיליארד . עלות סל שירותי הבריאות מהווה כ- 46% מההוצאה הלאומית לבריאות.

·  כ-53% מעלות סל שירותי הבריאות שבאחריות קופות החולים ממומנים מכספי דמי ביטוח בריאות ו-40% ממומנים מתקציב המדינה (לעומת47% אחוז ו- 48% בהתאמה בשנת 1998). יתרת המימון הינה באמצעות ההשתתפות העצמית הנגבית מציבור המבוטחים בגין שירותי בריאות שמחייבים תשלום השתתפות שכזו

·  שיעור המימון הפרטי כאחוז מההוצאה הלאומית על בריאות עמד בשנת 2008 על כ- 42 אחוז מההוצאה, לעומת 33% בשנת 1995 עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

·  נמשכת השחיקה בעדכון המקורות של סל שירותי הבריאות. בין השנים 1995 ל-2009 עודכן הסל בגין גידול דמוגרפי ב- 25% בעוד שהגידול בפועל עמד על 43%.  קיימת גם שחיקה, הנובעת ממדד יוקר הבריאות. באותה תקופה, עודכן סל השירותים על בסיס  מדד זה עמד עלב-62% כאשר מדד תשומות הבריאות עלה במהלך אותן שנים ב-79%.

·  הרחבת סל השירותים ותוספות טכנולוגיות בשנים 2006 2009 העדכון הטכנולוגי השנתי הממוצע הוכפל ועמד על כ-1.64% לעומת 0.76% בממוצע בין 1998 ל- 2005. זאת כתוצאה מהחלטה להגדיל בין השנים 2008-2010 את התקציב המיועד להרחבת סל השירותים והטכנולוגיות.

·  הוצאות משקי הבית על בריאות היוו בשנת 2008 כ- 5.1 אחוז מהוצאות משק הבית על תצרוכת.

·  ההוצאה על רפואת שיניים ממשיכה, כבעבר, להוות את סעיף ההוצאה העיקרי והגבוה ביותר מבין הוצאות משק הבית על בריאות (29%). במקום השני נמצאת ההוצאה על ביטוחים משלימים בקופות החולים ובחברות הביטוח (27%), סעיף זה נמצא במגמת גידול.

·  משקי הבית מחמישון ההכנסה העליון מוציא בממוצע על בריאות פי 3.6 יותר מאשר משק בית מחמישון ההכנסה התחתון.

·  נמשכת הירידה באחוז המבוטחים בקופ”ח כללית 52.9% מכלל אוכלוסיית המבוטחים, בשנת 2009, לעומת 63.2% בשנת 1995. במקביל קיימת עלייה באחוז המבוטחים בקופות חולים מכבי ומאוחדת.

·  אחוז המעברים בין קופות החולים נשאר נמוך ועמד בשנת 2009 על כ-1.5% .

·  אחוז המבוטחים בשירותי הבריאות הנוספים (שב”ן) של קופות החולים עמד בשנת 2008 על כ-74% עלייה של אחוז לעומת שנת 2007.

ד”ר טוביה חורב, סמנכ”ל לכלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות ציין כי : “בימים אלה מלאו 15 שנה לרפורמה במערכת הבריאות שהחלה עם חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מערכת הבריאות הגיעה בתקופה זו להישגים רבים, אולם שחיקת מקורות המימון עלולה לפגוע בהישגים אלה. יש לפעול לשינוי בתמהיל המימון בניסיון להגיע להפחתה במימון הפרטי ולהגברת הנגישות של קבוצות חלשות באוכלוסייה ושל תושבי הפריפריה לשירותי בריאות חיוניים. משרד הבריאות פועל בכיוון זה במספר מישורים. שתי דוגמאות לכך הן ביטול ההשתתפות העצמית שנדרשה בעבר בתחנות טיפת החלב וכן שירותי בריאות השן לילדים. אלה מומנו עד כה בעיקר על-ידי משקי הבית, דבר שמנע מאוכלוסיות רחבות להגיע לטיפול סדיר. תוכנית סגן שר הבריאות להכנסת שירותי בריאות השן לילדים לסל הבריאות תביא להגברת הנגישות לשירותי בריאות השן, לצמצום פערים בין קבוצות אוכלוסייה ולקידום בריאותם של ילדי ישראל.”

לדו”ח המלא

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה