ממחקר חדש שפורסם ב-Archives of Internal Medicine עולה כי תכנית פעילות גופנית, בהשוואה להתערבויות כלליות לשמירה על איכות החיים, עשויות להביא לשיפור בצפיפות המינראלים של העצם בנשים מבוגרות, לצד הפחתה בסיכון לנפילות. עם זאת, אין השפעה על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית.

לדברי החוקרים, פעילות גופנית עשויה להשפיע על גורמי סיכון ומחלות רבות, ולאור זאת, עשויה לשחק תפקיד חשוב במניעת מחלות, כטיפול בקשישים והפחתת הוצאות רפואיות. במחקר הנוכחי  ביקשו החוקרים לקבוע אם תכנית פעילות גופנית יחידה משפיעה על הסיכון לשברים (צפיפות המינראלים של העצם ונפילות), גורמי סיכון למחלת לב כלילית, ועלויות טיפול רפואי בנשים קשישות בקהילה.

בתקופה שבין 1 במאי, 2005, ועד 31 ביולי, 2008, 246 נשים בגיל 65 ומעלה שחיו באופן עצמאי באזור מסוים בגרמניה, גויסו למחקר וחולקו באקראי ביחס 1:1, לתכנית פעילות גופנית בת 18 חודשים (קבוצת התערבות), או לתכנית לבריאות כללית (קבוצת ביקורת). תכנית הפעילות הגופנית כללה תכנית אימונים מגוונת, עם דגש על עוצמת התרגילים, בעוד שבקבוצת הביקורת עיקר תשומת הלב ניתן לבריאות כללית, עם תכנית בתדירות-נמוכה ועוצמה-נמוכה. יעדי הסיום של המחקר כללו את צפיפות המינראלים של העצם, מספר הנפילות, הערכת הסיכון למחלת לב כלילית בתוך עשר שנים לפי מדד פרמינגהם, והעלויות הרפואיות הישירות.

בקרב  227 נשים שהשלימו 18 חודשי מחקר, תועדה השפעה מובהקת של פעילות גופנית על ערכי BMD של עמוד השדרה המותני (אחוז שינוי ממוצע של 1.77% לעומת 0.33%,  p<0.001), בצוואר הירך (1.01% לעומת 1.05%-,  p<0.001), ושיעור הנפילות לכל אדם במהלך 18 חודשים (1.00 לעומת 1.66, p=0.002).

בשתי תתי הקבוצות, תועדה השפעה משמעותית על הסיכון למחלת לב כלילית לאחר עשר שנים, אך ללא הבדל מובהק בין הקבוצות (שינוי אבסולוטי בקבוצת ההתערבות של 1.96%- לעומת 1.15%-,  p=0.22). במהלך 18 חודשי התערבות, עלויות הטיפול הישירות לכל משתתף לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות (2255 יורו לעומת 2780 יורו,  p=0.20).

בהשוואה לקבוצת הביקורת, בעקבות תכנית אימונים בת 18 חודשים תועד שיפור מובהק בערכי BMD ובסיכון לנפילות, אך ללא הבדל בסיכון למחלת לב כלילית, בנשים מבוגרות. התועלת שזוהתה לא לוותה בעליה בהוצאות הרפואיות הישירות.

מגבלות המחקר כוללות פעילות גופנית בשתי הקבוצות, שייתכן ומנעו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהערכת הסיכון למחלת לב כלילית לאחר עשר שנים.

ממצאים אלו מרחיבים את העדויות הקיימות לפיהן תכנית אימונים מגוונת, המבוססת על נפח-נמוך, עצימות-גבוהה, ומיועדת לקשישים, מביאה לשיפור הכושר הגופני הכולל, שומרת על בריאות העצם, ומפחיתה את הסיכון לנפילות.

Arch Intern Med. 2010;170:179-185

לידיעה במדסקייפ