מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 26 בינואר של Journal of Clinical Psychiatry עולה כי Ondansetron (זופרן), אנטגוניסט לקולטן לסרטונין, אינו יעיל בטיפול בתסמונת העייפות הכרונית.

החוקרים מסבירים כי Ondansetron מעכב באופן ספציפי את קולטני 5-HT3 (5-Hydroxytryptamine), פעולה שסייעה לחולים עם עייפות כרונית על-רקע הפטיטיס או פיברומיאלגיה.

עם זאת, לאור הממצאים הנוכחיים, נראה כי אין מקום לתרופות אנטגוניסטיות לקולטן 5-HT3 בטיפול בתסמונת העייפות הכרונית. לאחר שהתקבלו תוצאות חיוביות לאחר מחקר פיילוט בן חודש אחד של Granisetron (סטרון), אנטגוניסט אחר לקולטן 5-HT3, החוקרים גייסו 67 חולים עם תסמונת עייפות כרונית מוגדרת-היטב, לצורך מחקר אקראי להערכת Ondansetron.

לאחר עשרה שבועות טיפול, לא תועדו הבדלים מובהקים בין מטופלי Ondansetron ומטופל פלסבו בחומרת העייפות ובליקוי התפקודי, כאשר בשתי הקבוצות המדדים נעו בטווח הקליני של עייפות חמורה וליקוי תפקודי משמעותי.

כמו כן, לא זוהו הבדלים בין הקבוצות ביעדים המשניים שכללו את מדדי פעילות ומדדי העייפות היומית הנצפית.

החוקרים הופתעו מעט מהממצאים, לאור התוצאות המבטיחות של Granisetron במחקר הפיילוט. במחקר הם בחנו לעומק גורמים ערפלנים, אך לא הצליחו לזהות כאלו.

הן Ondansetron והן פלסבו נסבלו היטב. 3 מבין 33 החולים שטופלו ב- Ondansetron פרשו מהמחקר במהלך השבועיים הראשונים למחקר בן 10 השבועות.

החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר האקראי הראשון שבחן את ההשפעה של אנטגוניסטים ל-5-HT3 בחולים עם תסמונת העייפות הכרונית. מאחר שבאופן מוחלט לא זוהתה השפעה לטיפול, החוקרים חשים כי אין מקום לערוך מחקרים נוספים בנושא.

J Clin Psychiatry 2010

לידיעה במדסקייפ