מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-15 בינואר 2010 ב-Chest עולה כי “אף אלקטרוני” המסוגל לזהות מרכיבים אורגניים נדיפים, הבדיל בצורה מדויקת בין חולי אסתמה ובין משתתפים בריאים.

החוקרים מסבירים כי המכשיר עושה שימוש באלגוריתמים לזיהוי תבניות (pattern recognition), על מנת לפענח את הפלט של 8 חיישני גז. על מנת לבדוק את יעילות ה”אף האלקטרוני”, אספו החוקרים דגימות נשימה מ-27 משתתפים הסובלים מאסתמה לסירוגין (intermittent) או אסתמה קבועה-קלה (mild persistent) ומ-24 מקרי ביקורת. מכל משתתף נלקחה דגימת אוויר כוללת ודגימת אוויר אלבאולרי.

החוקרים מדווחים כי כאשר נעשה שימוש בדגימות אוויר אלבאולרי הבדיל ה”אף האלקטרוני” בין חולי האסתמה ומקרי הביקורת ב-87.5% מהמקרים. הם מציינים כי מדידת אחוז החנקן החמצני הננשף (fractional exhaled nitric oxide, FeNO) הייתה מדויקת רק ב-79.2% מהמקרים, ספירומטריה הייתה מדויקת ב-70.8% מהמקרים, ושילוב של מדידת FeNO וספירומטריה היה מדויק ב-83.3% מהמקרים.

לדברי החוקרים, ניתן לשפר את רמת הדיוק של מכשיר ה”אף האלקטרוני” באמצעות שילוב הבדיקה עם מדידת FeNO. שילוב 2 הבדיקות במחקר תוך שימוש בדגימות אוויר אלבאולרי, הבדיל בין חולי האסתמה ומקרי הביקורת ברמת דיוק של 95.8%.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי דרושים מחקרים רחבי היקף על מנת לקבוע את הדיוק האבחנתי של מכשיר ה”אף האלקטרוני”, ומוסיפים כי המכשיר מאפשר אבחנה בגישה לא-פולשנית, ועשוי לסייע לאבחנה מוקדמת של אסתמה.

Chest 2010.

לידיעה במדסקייפ