נבוס כורואידלי ענק – הממצאים הקליניים והמהלך הקליני/ פרופ’ מרדכי רוזנר

נבוס כורואידלי הינו נגע מלנוציטי שפיר שגודלו לרוב פחות מ- 5 מ”מ בקוטרו ופחות מ- 2 מ”מ בגובהו. השכיחות מוערכת ב- 4.2% עד 7.9% בהתאם לאוכלוסיה, הקריטריונים ושיטת הבדיקה. למרות שהדבר קורה לעיתים נדירות, הנבוס הכורואידלי עלול להתפתח למלנומה ממאירה. הסיכון לטרנספורמציה ממאירה של נבוס כורואידלי קשור לגיל, ומוערך בין 1:269565 לקבוצת הגיל 15 עד 19 שנים לבין 1:3664 בקבוצת הגיל 80 עד 84 שנים בקרב אמריקאים לבנים. לפי נתונים אלה חישבו ומצאו שהסיכון לטרנספורמציה ממאירה של נבוס כורואידלי במהלך החיים של אמריקאים לבנים בגיל 90 שנה הוא 1%.

נבוס כורואידלי יכול לדמות מלנומה כורואידלי.  בבחינה של 12000 חולים שהופנו עם אבחנה של חשד למלנומה ממאירה של הכורואיד, ל- 1739 המהווים 14% היו נגעים אחרים, ונבוסים כורואידליים היו ב- 851 (כמחצית) מהם. ככל שהנבוס גדול יותר הוא דומה יותר למלנומה.

נבוסים כורואידיים גדולים הינם נדירים. במחקר היסטופתולוגי של 102 עיניים עם נבוסים של הכורואיד או הגוף הסיליארי, קוטר הנבוסים היה בין מחצי ל- 11 מ”מ, אך רק 13% היו בקוטר הגדול מ- 5.5 מ”מ. במחקר על אוטופסיות שכלל 200 עיניים עם נבוסים כורואידליים או של הגוף הסיליארי, אף לא אחד הגיע לקוטר של 6.5 מ”מ. במחקר על 103 נבוסים כורואידליים שאובחנו באמצעות אופתלמוסקופיה בלתי ישירה, לא נמצא נבוס בקוטר הגדול מ- 7.5 מ”מ. במחקר אחר על נבוסים כורואידליים שאובחנו בבדיקה קלינית, קוטר הנבוסים היה מחצי עד 4 קטרי דיסקה – disc diameter. הקוטר היה בין חצי ל- 6 קטרי דיסקה בקרב 124 נבוסים כורואידליים בעוד מחקר. במחקר The Blue Mountains Eye Study רק 4 המהווים 1.5% מתוך 264 נבוסים כורואידליים היו בעלי קוטר של 4.0 מ”מ או יותר. בשני מחקרים מבוססי אוכלוסיה שפורסמו לאחרונה נמצא שקוטר הנבוסים הכורואידליים שנמצאו בקרב 3422 חולים היה בין 0.4 מ”מ ל- 24 מ”מ.

מחקרים קודמים שבוצעו במטרה למצוא משתנים המנבאים גדילה של נבוסים כורואידליים חשודים התבססו על נבוסים קטנים בקוטר הקטן מ- 7.5 מ”מ במחקר אחד ועל נגעים בקוטר הקטן מ- 10 מ”מ בשני. גם מחקר שהעריך את קצב הגדילה של נבוסים כורואידליים התבסס על נבוסים שטוחים או בעלי הרמה מינימלית בקוטר הקטן מ- 6 מ”מ.

בגלל גודלם ונדירותם, קשה להבדיל בין נבוסים ענקים למלנומות של הכורואיד. למעשה הנבוסים הגדולים עונים על הקריטריונים מבחינת גודל של מלנומות. מחקר COMS סיווג את המלנומות הקטנות כמלנומות בקוטר 5 עד 16 מ”מ ובגובה 1 עד 3 מ”מ. במהדורה השביעית שעומדת להתפרסם של ה- American Joint Committee on Cancer Staging Manual, הקריטריונים מבחינת גודל התבססו על 7000 חולי מלנומה כורואידלית. הגידולים בעובי של 3 מ”מ או פחות וקוטר בסיס של 12 מ”מ או פחות סווגו כשלב T1, קוטר 12 עד 18 מ”מ סווגו כ- T2  וגידולים בקוטר 18 מ”מ או יותר סווגו כ- T4. מלנומות ממאירות של הכורואיד סווגו כ- T3 אם קוטרם היה 12.5 עד 18 מ”מ ועוביים 3.1 עד 6 מ”מ. כל הנבוסים הגדולים הנכללים במחקר הנוכחי מתאימים לקבוצת המלנומות הממאירות בשלב T1 ואחדים אף מתאימים לשלבים T2 עד T4.

החוקרים מצאו שלא הייתה קיימת עד עתה סקירה של נבוסים כורואידליים ענקיים ולכן בוצע מחקר זה במטרה לבדוק את המאפיינים הקליניים והמהלך הטבעי של נגעים כאלה שקוטר בסיסם 10 מ”מ או יותר. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהשרות לאונקולוגיה עינית של מכון העיניים Wills של Thomas Jefferson University  בפילדלפיה שבפנסילבניה, וממחלקת העיניים של שלוחת הרפואה של אוניברסיטת טקסס שבגלבסטון. המחקר היה רטרוספקטיבי וכלל 322 עיניים של 322 חולים. התוצאים העיקריים היו טרנספורמציה של נבוס כורואידלי גדול למלנומה וכן הירידה בראיה כתוצאה מהנבוס.

322 נבוסים כורואידליים ענקים  נמצאו בקרב 4100 חולים עם אבחנה של נבוס כורואידלי (ב- 8% מהם). הקוטר של הנבוסים הענקיים היה  בין 10 ל- 24 מ”מ (קוטר מדיאני של 11 מ”מ). העובי המדיאני היה 1.9 מ”מ (טווח בין 0 ל- 4.4 מ”מ).

ממצאים נלווים ברשתית היו דרוזן על הנבוס ב-261 המהווים 81%), נוזל תת-רשתית  ב- 26 (8%), פגמנט כתום ב- 4 (1%), הפרדות RPE ב- 6 (2%), היפרפלסיה ב- 48 (15%), מטפלסיה פיברוטית ב- 48 (15%) ואטרופיה ב- 63 (20%).

טרנספורמציה למלנומה נמצאה ב- 13% במהלך 5 שנים וב- 18% במהלך 10 שנים. הפקטורים שמנבאים טרנספורמציה למלנומה כוללים קירבה או מעורבות של הפובאולה ו- acoustic hollowness.

ירידה בראיה כתוצאה מהנבוס נמצאה ב- 2.2% מהעיניים בבדיקה הראשונה וב- 3.7% בבדיקה האחרונה (ממוצע המעקב היה 61 חדשים). הפקטורים הקשורים לירידה בראיה כתוצאה מהנבוס בבדיקה הראשונה היו נוזל, קירבה או מעורבות של הפובאולה, היפרדות RPE ו- NVE כתוצאה מהנבוס. הפקטורים הקשורים לירידה בראיה כתוצאה מהנבוס בבדיקה האחרונה היו קירבה או מעורבות של הפובאולה והימצאות סימפטומים בבדיקה הראשונה.

מסקנת החוקרים היא שנבוסים כורואידליים ענקיים דומים מבחינה קלינית למלנומה ממאירה אך בעלי מאפיינים של תהליך כרוני, כמו דרוזן ושינויים ב- RPE. במהלך הזמן 18% מהם עוברים טרנספורמציה ממאירה, דבר המחייב מעקב צמוד אחר חולים עם נבוס כורואידלי ענק במהלך כל החיים.

Li HK, Shields CL, Mashayekhi A, Randolph JD, Bailey T, Burnbaum J, Shields JA.

Giant Choroidal Nevus. Clinical Features and Natural Course in 322 Cases.

Ophthalmology 2010;117:324333.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    נבוסים של הדמית בילדים, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    חשוב לחקור התפתחות נבוסים בדמית (choroidal nevus) היות והם עלולים להתפתח למלנומה של הדמית. מקור המלנובלסטים ב- Neural crest והם נודדים לאורך הענף הראשון של העצב הקרניאלי הטריגמינלי, וחודרים לעין לאחר מכן לאורך העצבים הסיליאריים אל הדמית. נדידת המלנובלסטים הכורואידליים מהחלק האחורי קדימה תוך כדי השתנותם למלנוציטים, עשויה להשפיע על הפיזור של הנבוסים של הדמית. […]

  • טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    טיפול ב-Bimekizumab מפחית שיעורי דלקת ענביה בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי (Ann Rheum Dis)

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי שטופלו ב- Bimekizumab (בימזלקס) תועדו שיעורי היארעות נמוכים יותר של דלקת ענביה, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול דמה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים בשלב 3, מחקר אחד בשלב 2b ושלבי הארכה בתווית-פתוחה של מחקרים אלו להערכת שיעורי […]

  • עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    עדויות חדשות תומכות בהחלפת טיפול ל-Faricimab בחולים עם ניוון מקולארי גילי רטוב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Retina Specialists עולה כי בעיניים עם ניוון מקולארי גילי (Age-related Macular Degeneration) רטוב בהן הוחלף הטיפול לטובת Faricimab תועדה פעילות מחלה פחותה, עם מרווחים גדולים יותר בין הטיפול וחדות ראיה יציבה. המחקר התצפיתי מבוסס על נתונים ממאגר Fight Retinal Blindness! Registry ונועד לקבוע את תוצאות […]

  • ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    ההשפעה של IOLs מסננות אור כחול על התפתחות אטרופיה מקולרית בחולי AMD נאווסקולרי, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    אטרופיה מקולרית מחמת גיל (AMD) הינה הגורם המוביל לעיוורון בלתי הפיך לאחר גיל 65 שנים.  ב- AMD נאווסקולרי (nAMD) קיימת אטרופיה מקולרית נלווית המאופיינת בהתפתחות אזורים אטרופיים ששטחם גדל עם הזמן והם גורמים לסקוטומות ואיבוד ראייה כתוצאה מהמעורבות הפובאלית. מחקרים in vitro של תאי פיגמנט אפיתל של הרשתית (RPE) הראו שחשיפה לאור כחול גורמת להתחלת […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים על-סמך תמונות במכשיר הנייד (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית עשויה לסייע בזיהוי מחלות עיניים בילדים בדרגת דיוק גבוהה על-בסיס תמונות במכשירים הניידים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך נערך בבית חולים בשנחאי בין תחילת אוקטובר בשנת 2022 ועד סוף ספטמבר בשנת 2023 וכלל 476 ילדים עם אבחנה של קוצר ראיה (251 ילדים), פזילה (180 […]

  • אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    אבחנה מבדלת בין גלאוקומה ללחץ על הכיאסמה באמצעות OCT, פרופ' מרדכי רוזנר

    בחולים עם גידולים היוצרים לחץ על הכיאסמה, המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות טובות מבחינת הראייה הינו ניתוח בשלב מוקדם. החולים עשויים לא להיות מודעים למצב התחלתי של לחץ על הכיאסמה עד לשלב מתקדם יותר בו איבוד השדה עמוק או מגיע למרכז. גם במרפאת גלאוקומה בה מבצעים מעקב של שדה הראייה  קיימת סכנה של אבחנה מאוחרת של […]

  • טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    טיפול ב-Filgotinib מפחית שיעורי כשלון טיפול כנגד דלקת ענביה (JAMA Ophthalmology)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר אקראי חדש בשלב 2, מהן עולה כי Filgotinib, מעכב Janus Kinase-1, הינו טיפול יעיל ונסבל היטב ומפחית את שיעורי כשלון טיפולים כנגד דלקת ענביה פעילה שאינה על-רקע זיהומי. מחקר HUMBOLDT הינו מחקר בשלב 2, אקראי, שכלל משתתפים מ-26 מרכזים משבע מדינות להערכת היעילות והבטיחות […]

  • השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    השפעת אספירין על רטינופתיה סוכרתית, פרופ' מרדכי רוזנר

    רטינופתיה סוכרתית היא הגורם המוביל לפגיעה בראייה במבוגרים בגיל העבודה בכל העולם. השלב הראשון של המחלה שניתן לזיהוי הינו חסימה של נימים ברשתית (capillary occlusion) על ידי קרישים או דלקת, שגורמת לאזורים של נונפרפוזיה ומיקרואנאוריזמות בכלי הדם שבסביבה. מתחילה שרשרת של שינויים שגורמים לנזק נוסף לכלי הדם הקטנים ולניוון של הרקמה העצבית. ההשפעה נוגדת הקרישה […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה