האם תרומת כליה מקצרת את תוחלת החיים? (מתוך JAMA)

תרומת כליה היא פעולה בטוחה ואינה כרוכה בעליה בשיעורי התמותה בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת מרץ של Journal of the American Medical Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למעלה מ-6,000 מטופלים בריאים בארה”ב עוברים בכל שנה כריתת כליה, במטרה לתרום כליה . עם זאת, עדיין קיים ספק בנוגע לבטיחות הפעולה, מאחר שמחקרים להערכת התוצאות בטווח הארוך נערכו לרוב במרכזים בודדים.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להשוות את שיעורי התמותה ארוכי הטווח בין תורמי כליה ובין אלו שלא תרמו כליה, להעריך את המגמות הארציות בבחירת תרומת כליה מן החי והתוצאות, ואת הסיכון הניתוח בטווח הקצר באוכלוסיות שונות.

החוקרים בחנו את התוצאות אודות 80,347 תורמי כליה בארה”ב, בתקופה שבין 1 באפריל 1994 עד 31 במרץ, 2009. מדגם תואם של 9364 משתתפים נבחר מתוך סקר NHANES (National Health and Nutrition Examination Survey). קבוצת הלא-תורמים הייתה דומה לקבוצת התורמים ככל הניתן.

חציון המעקב עמד על 6.3 שנים.

במהלך תקופת המחקר תועדו 25 מקרי תמותה בתוך 90 ימים מתרומת כליה מן החי.

הסיכון לתמותה במהלך 90 הימים הראשונים לאחר כריתת כליה עמד על 3.1 מקרים ל-10,000 תורמים (95% CI = 2.0-4.6). בהשוואה, הסיכון לתמותה במדגם התואם עמד על 0.4 ל-10,000 משתתפים (95% CI = 0.1-1.1,  p<0.001).

במהלך 15 שנות המחקר לא חל שינוי בתמותה הניתוחית, למרות הבדלים מעשיים ובבחירת החולים.

מהמחקר עולה כי התמותה הניתוחית הייתה גבוהה יותר בגברים, בהשוואה לנשים (5.1 לעומת 1.7 ל-10,000 תורמים; Risk Ratio = 3.0,  95% CI = 1.3-6.9,  p=0.007), בשחורים בהשוואה ללבנים והיספאנים (7.6 לעומת 2.6 ו-2.0 ל-10,000 תורמים, בהתאמה, RR=3.1,  95% CI = 1.3-7.1,  p=0.01) ובתורמים עם יתר לחץ דם ואלו ללא יתר לחץ דם (36.7 לעומת 1.3 ל-10,000 תורמים; RR = 27.4,  95% CI = 5.0-149.5,  p<0.001).

עם זאת, הסיכון ארוך הטווח לתמותה לא היה גבוה יותר בקרב תורמים, בהשוואה ללא-תורמים התואמים בגיל ובמחלות הרקע.

מגבלות המחקר כוללות את זמינות הנתונים (מידע בנוגע להשכלה, ערכי BMI, יתר לחץ דם ועישון היו זמינים רק בתקופות מאוחרות), משך המעקב ומגבלות סטטיסטיות עקב ההתאמה בין הקבוצות.

ללא קשר לשינויים הפיזיולוגיים בעקבות תרומת כליה, לאור הדמיון בהישרדות ארוכת הטווח בין תורמים ומשתתפים בריאים, נראה כי השינויים הפיזיולוגיים הללו אינם מביאים לתמותה מוקדמת.

JAMA. 2010;303:959-966

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה