מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון מרץ 2010 של ה-Medical Care, עולה כי נמצא קשר בין תפוסה גבוהה של בית החולים, כמות אחיות נמוכה יותר, אשפוז במהלך סוף השבוע ואשפוז במהלך עונת השפעת, ובין סיכון מוגבר לתמותת חולים במהלך האשפוז.

זהו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל נתונים על 166,920 משתתפים בגיל ממוצע של 79.6 שנים, אשר השתחררו מבית החולים במהלך השנים 2003-2006. החוקרים מציינים כי כל המשתתפים אושפזו דרך חדר המיון בשל אחת מ-6 אבחנות שכיחות, שנחשבות באופן כללי כסמן לאיכות בית החולים: אוטם לבבי, אי ספיקת לב, שבץ, דלקת ריאות, שבר בצוואר הירך ודימום מדרכי העיכול.

מתוצאות המחקר עולה כי תמותת המאושפזים הכוללת הייתה 5.9%. בניתוח רב משתני נמצא קשר מובהק בין תפוסת בית החולים, כמות האחיות, אשפוז במהלך סוף השבוע ואשפוז במהלך עונת השפעת, ובין סיכון מוגבר לתמותה במהלך האשפוז. החוקרים מדווחים כי הסיכון הגבוה ביותר לתמותה במהלך האשפוז נמצא בחולים שאושפזו במהלך עונת השפעת, ואחריהם לחולים שאושפזו בסוף השבוע, וחולים שאושפזו כאשר תפוסת בית החולים הייתה גבוהה. כמו כן נמצא כי מצבת אחיות גבוהה יותר הייתה קשורה לירידה בסיכון המוחלט לתמותה במהלך האשפוז.

החוקרים מציינים כי תוצאות המחקר משמעותיות, ושמרו על מובהקות סטטיסטית גם לאחר תקנון לגורמים רבים. הם מוסיפים כי רוב הגורמים שנקשרו לתמותה מוגברת ניתנים לשינוי, למשל הגברת מתן חיסוני השפעת. באשר לקשר שנמצא לכמות האחיות, החוקרים כותבים כי קיים סף שמעבר אליו תוספת כוח אדם לא משפיעה יותר על התמותה והסיבוכים.

הם מוסיפים כי הקשר שנצפה בין תפוסת בית החולים והסיכון לתמותת המאושפזים הוא בעייתי.  לדבריהם, תפוסה מלאה היא בעלת תועלת כלכלית, אך גם מעכבת את קבלת המאושפזים מחדר המיון, ועל כן יוצרת צפיפות בחדר המיון.

מומחה מהתחום ציין כי כעת דרושים מחקרים התערבותיים, על מנת לראות האם לשינוי אחד מהגורמים הללו תהיה השפעה.

Med Care. 2010;48:224-232.

לידיעה במדסקייפ