התכשיר Ustekinumab עשוי לשפר תפקוד מיני בחולי פסוריאזיס (מתוך כנס American Academy of Dermatology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) עולה כי השימוש בתכשיר Ustekinumab עשוי לשפר את איכות החיים ואת הפגיעה בתפקוד המיני בקרב חולים עם פסוריאזיס בינונית עד קשה.

החוקרים, אשר ביצעו ניתוח חדש לנתוני מחקר ה-Pheonix 1 ו-Pheonix 2, מסבירים כי ביקשו במחקרם זה לבחון שמא ההפרעות בתפקוד המיני הנלוות לעיתים למחלת הפסוריאזיס קשורות בחומרת המחלה, ואם חל שיפור בהן לצד השיפור במצב העור בעקבות טיפול בתכשיר Ustekinumab.

לדברי החוקרים, פגיעה בתפקוד המיני הינה שכיחה מאוד באוכלוסיית חולים זו, והינה חמורה יותר ככל שחמורה מחלת הפסוריאזיס. הם טוענים כי כעת יתכן וישנה בשורה לחולים אלו ביחס לטיפול אשר עשוי יהיה להביא לשיפור בפגיעה זו.

במחקר נכללו 1,996 חולים (מהם 69% גברים, גיל ממוצע 46 שנים) הסובלים מפסוריאזיס בחומרה בינונית עד קשה (שטח פני הגוף המעורב, 26%; הציון הממוצע במדד Psoriasis Area and Severity Index, 20), אשר הוקצו אקראית במסגרת מחקרי Pheonix 1,2 לקבל טיפול בתכשיר Ustekinumab במינון 45 מ”ג או 90 מ”ג (כך ב-1,334 חולים) בשבועות 0 ו-4, ומדי 12 שבועות לאחר מכן, או לחילופין תרופת דמה (662 חולים) בשבועות 0 ו-4. בהמשך, החולים שטופלו בתחילה בתרופת דמה עברו לקבוצת המחקר בשבוע 12 למעקב והחלו לקבל אחד משני המינונים האמורים של Ustekinumab.

במחקרי ה-Pheonix, העריכו החוקרים את חומרת הפסוריאזיס באמצעות מדד ה-PASI ואת איכות החיים של הנבדקים על פי ה-Dermatology Life Quality Index (DLQI). זה האחרון כולל שאלה המתייחסת לבעיות בתפקוד המיני, והתשובות לשאלה זו שימשו את החוקרים כעת לצורך ניתוח הנתונים.

החוקרים מדווחים כי ציון מדד ה-DLQI הממוצע היה 12.0 בתחילת המעקב, ממצא המצביע על השפעה שלילית ניכרת על חיי החולים. בנוסף, פגיעה בתפקוד המיני דווחה בקרב 22.6% מהחולים, שיעור המעיד לדבריהם על קשר משמעותי לחומרת הפסוריאזיס.

באשר להבדלים בין המינים, מצאו החוקרים כי היו אלה נשים שדיווחו יותר על פגיעה בתפקוד המיני בהשוואה לגברים (27.1% לעומת 20.8%). כך היה גם ביחס לכל קטגוריה של חומרה על פי מדד ה-PASI. לדברי החוקרים, ממצא זה לפיו נשים רבות כל כך סובלות ממצב זה היה מפתיע, מאחר והוא מדווח פעמים רבות בקרב גברים.

בשבוע 12 לטיפול, החולים אשר קיבלו Ustekinumab הראו שיפור רב יותר במדד ה-DLQI מאשר אלו בקבוצת תרופת הדמה (-9.13 לעומת -0.53, בהתאמה; p < 0.001), עם שיעור גבוה יותר מהם אשר השיגו שיפור משמעותי של חמש נקודות ומעלה (74.7% עבור מינון ה-90 מ”ג, ו-69% עבור מינון ה-45 מ”ג, וזאת לעומת 20.1% עבור תרופת הדמה).

בנוסף, קבוצת ה-Ustekinumab כולה הראתה ירידה משמעותית בפגיעה בתפקוד המיני (מ-22.4% ל-2.7%), ואילו בקבוצת הביקורת לא נצפה כל שינוי (p < 0.001).

החוקרים מצאו כי החולים שהראו שיפור רב יותר במדד ה-PASI חוו בנוסף ירידה רבה יותר בהפרעות המיניות, עם תבנית דומה של שיפור בתפקוד המיני בשבועות 24 ו-28 לטיפול בקבוצה שטופלה בתחילה בתרופת דמה ועברה לטיפול ב-Ustekinumab.

החוקרים טוענים כי השורה התחתונה של עבודתם זו הינה כי פגיעה בתפקוד המיני הינה תחלואה נלווית שכיחה בחלים אלו וכי הטיפול ב-Ustekinumab נקשר בשיפור משמעותי הן בתפקוד המיני והן באיכות החיים, במקביל לשיפור במחלת העור. בנוסף, השיפורים שנצפו בשבוע 12 נשמרו גם לאחר שישה חודשי טיפול. לדבריהם, תוצאות המחקר הנוכחי היו מספקות ביותר, שכן עבור חולים רבים מחלה זו משפיעה קשות על חייהם, וכאשר משפרים את מחלתם העורית הדבר מלווה גם בשיפור בתפקוד המיני וכן בגישתם הכוללת. על פי תוצאותיהם אלו, הם מוסיפים, יש צורך במחקרים נוספים בתחום אשר יעשו שימוש במדדים מפורטים ומתוקפים של תפקוד מיני.

מומחית בתחום אשר נכחה בכנס ונתבקשה להגיב לפרסום הדברים מציינת כי המדובר במחקר מעניין ביותר מאחר והוא מתייחס לנושא אשר טרם נחקר כיאות, והינו בעל חשיבות שכן כידוע לתפקוד המיני השפעה רבה על איכות חייו של המטופל. לטענתה, תוצאות המחקר עומדות בקנה אחד עם המוכר לה מהעשייה הקלינית.

עם זאת, המומחית מזכירה כי לא הייתה התייחסות במחקר הנוכחי לקיומה או היעדרה של קורלציה בין ההשפעה על התפקוד המיני ובין מיקום נגעי הפסוריאזיס, כגון קפלי הגוף או איזור איברי המין. היא משערת כי נגעים במיקום זה עשויים להיות בעלי השפעה משמעותית הרבה יותר מאשר נגעים הממוקמים על גבי הקרקפת או המרפקים, למשל.

המומחית מסכמת כי המסר העיקרי הינו כי על הקלינאים לזכור שמחלת הפסוריאזיס משפיעה לא רק על העור כי אם על מצבו הכללי של המטופל. באם ניתן לטפל במחלת הפסוריאזיס של החולים, היא מציעה, עשויה להיות לכך השפעה גדולה מכפי שניתן לשער.

מתוך הכנס השנתי ה-68 של ה-American Academy of Dermatology (AAD) שנערך בחודש מרץ 2010 במיאמי, פלורידה.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    האם לטיפול הורמונאלי חליפי השפעה על הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום? (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום בנשים תחת טיפול הורמונאלי חליפי, כאשר טיפול ב-Tibolone לווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלה הממארת.  עם זאת, היקף העלייה בסיכון הוא קטן וככל הנראה חסר חשיבות קלינית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים דיווחו כי טיפול […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    האם בחולי פסוריאזיס סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית כרונית? (Resp Med)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Respiratory Medicine עולה כי אבחנה של פסוריאזיס אינה מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הבנת הקשר בין פסוריאזיס ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית עשויה לסייע בטיפול טוב יותר בחולים. מטרתם במחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה