האם חולים מבוגרים מקבלים פחות טיפול כימותרפי אדג’ובנטי לסרטן המעי הגס? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי חולים מבוגרים העוברים ניתוח בשל סרטן המעי הגס זוכים פחות לקבל כימותרפיה אדג’ובנטית בהשוואה לחולים צעירים יותר.

החוקרים ביקשו לבחון את השימוש בכימותרפיה אדג’ובנטית בקרב 675 חולים אשר אובחנו כסובלים מסרטן המעי הגס בשלב III ואשר עברו כבר ניתוח להסרת חלק מהמעי במסגרת הטיפול הראשוני. כימותרפיה בהקשר זה הוכחה כמועילה בהורדת הישנות המחלה ובשיפור השרידות, הם מסבירים, וזאת ללא תלות בגיל החולה. עם זאת, מבין החולים שנכללו במחקר, 513 קיבלו כימותרפיה אדג’ובנטית, עם הבדל ניכר בין קבוצות הגיל השונות: החוקרים מדווחים כי 87% מהחולים שגילם מתחת ל-75 שנים קיבלו כימותרפיה, לעומת 50% מהחולים שגילם למעלה מ-75 שנים.

לדברי החוקרים, ממצאיהם אלו עומדים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים שפורסמו בנושא, ומראים כי החולים המבוגרים יותר בקהילה פחות מקבלים כימותרפיה, וזאת על אף המלצות נסמכות-ראיות. לטענתם, לא ברור מדוע אוכלוסיית חולים זו אינה מקבלת כימותרפיה באותה מידה כמו אלו הצעירים יותר. הם משערים כי אחת הסיבות לכך עשויה להיות כי הרופאים פחות נוטים להציע כימותרפיה לחולים המבוגרים יותר, וכי יתכן ואלו האחרונים נוטים יותר לסרב לטיפול זה, ועם זאת קשה להוכיח את הסיבה לממצא זה לדבריהם. אף על פי שחולים רבים הסובלים מסרטן הינם בגיל מבוגר, הם מוסיפים, הרי שבספרות המקצועית ישנו מידע, מוגבל אמנם אולם הולך ומצטבר, אודות יעילות הכימותרפיה ורעילותה בקרב חולים מבוגרים יותר.

החוקרים מסבירים כי בעוד שידוע כי חולים מבוגרים יותר פעמים רבות עשויים להרוויח באותה מידה מטיפול כימותרפי כמו אלו הצעירים, הרי שמרבית המידע בנושא מקורו במחקרים קליניים בהם החולים נבחרים בקפידה. לפיכך, לא ידוע כיצד ניתן לתרגם מידע זה ביחס למה שמתרחש בפועל בקהילה. לטענתם, חשיבותו של המחקר הנוכחי בכך שבוחן אוכלוסיות חולים בקהילה אשר פעמים רבות ובלים מתחלואה נלווית.

לצורך המחקר, בחנו החוקרים מידע שנאסף כחלק מפרוייקט ה-Cancer Care Outcomes Research and Surveillance (CanCORS), קונסורציום הממומן בידי ה-National Institutes of Health (NIH) וה-Department of Veterans Affairs ואשר בוחן את התוצאות הקליניות בעוקבה של חולים שאובחנו לאחרונה כסובלים מסרטן הריאות או סרטן המעי הגס והרקטום.

החוקרים עשו שימוש בגיליונות רפואיים ובמידע מסקר על מנת לאסוף נתונים אודות משטרי טיפול כימותרפי, תופעות לוואי שנחוו במהלך הטיפול, תחלואה נלווית (לרבות סוכרת, יתר לחץ דם, מחלה ריאתית וכדומה) ומאפיינים דמוגרפיים דוגמת רמת הכנסה ומוצא אתני. החולים גויסו מחמש קהילות שמקורן בחמישה אזורים גיאוגרפיים שונים ברחבי ארצות הברית, מחמש תוכניות שונות של שירותי בריאות ומ-15 בתי חולים.

החוקרים מצאו כי בהשוואה לחולים צעירים יותר, החולים המבוגרים נטו יותר להפסיק את הטיפול הכימותרפי, אשר בהקשר זה ניתן פעמים רבות למשך שישה חודשים לפחות, בתלות בסוג המשטר הטיפולי. בתום 150 ימי מעקב, 40% מהחולים שגילם למעלה מ-65 שנים הפסיקו את הטיפול, בהשוואה ל-25% מהחולים שמתחת לגיל זה. החוקרים מדגישים כי הפסקת הטיפול בשלב מוקדם או שימוש במינונים נמוכים יותר עלול להיות בעייתי, שכן לא ידועה היעילות של הטיפול במצבים אלו.

הסבר אפשרי אחד למגמה זו של הפסקת הטיפול בחולים המבוגרים הינו לדברי החוקרים כי אוכלוסייה זו עשויה לחוות תופעות לוואי רבות יותר כתוצאה מהטיפול הכימותרפי. עם זאת, על פי תוצאות המחקר נראה כי לא זה המקרה. החוקרים התייחסו לאפשרות זו במחקר הנוכחי ומצאו כי אחד מכל שלושה חולים אשר קיבלו כימותרפיה חווה תופעת לוואי. על אף שחולים מבוגרים (למעלה מגיל 75 שנים) הראו שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קליניות מוקדמות, כלומר כאלו שעשויות יותר לנבוע מהניתוח, הרי שלאחר תקנון לערפלנים לרבות מינוני הטיפול התרופתי, נמצא כי חולים מבוגרים יותר לא היו בעלי סיכון מוגבר לעומת אלו הצעירים לסבול מתופעות לוואי מאוחרות. לדבריהם, ממצא זה עשוי להיות קשור להבדלים בסוג הכימותרפיה שניתנת לחולים בריאים יותר ככלל.

עד לאחרונה, מחקרים קליניים פעמים רבות הגבילו את הגיל המירבי להשתתפות החולים. מחקרים רבים עדיין קובעים קריטריוני הכללה נוקשים, אשר פעמים רבות אינם מאפשרים גיוס של חולים הסובלים מתחלואה נלווית. עם זאת, נראה כי הדבר משתנה וישנה גישה הולכת ורווחת לפיה על המחקרים לשקף נסיבות של ‘העולם הממשי’. החוקרים סבורים כי ישנה עדיין מקום לשיפור בכל הנוגע למחקרים הכוללים אוכלוסייה מבוגרת בלבד או כזו עם תחלואה נלווית, ובעוד שיתכן ומחקרים אלו קשים יותר לביצוע, הרי שצפויים לספק מידע רב ערך שיסייע לחולים, ובמיוחד ככל שהאוכלוסייה הכללית הולכת ומזדקנת.

JAMA 2010;303(11):1037-1045

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה