מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Obstetrics & Gynecology עולה כי רמות גבוהות יותר של ויטמין D קשורות בסיכון נמוך יותר להתפתחות הפרעות של רצפת האגן בנשים. החוקרים מדווחים תוצאות ממחקר ה-National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES).

החוקרים מסבירים כי מאחר והרצפטורים לויטמין D באדם מצויים גם ברקמת השריר, השפעה ישירה של ויטמין זה על פיזיולוגית השריר תתכן מבחינה ביולוגית. לפיכך, אין זה מפתיע לדבריהם כי חסר בויטמין D נקשר קלינית מזה זמן רב עם פגיעה בחוזק השריר ובאובדן מסת שריר. בנוסף, מכיוון שחסר בויטמין D הינו אפידמי בשכיחותו בקרב מבוקרים, יתכן ורמות נמוכות שלו תורמות להתפתחות של חוזק שריר פגום ועלולות להוביל להפרעות שונות של שרירי רצפת האגן, כגון בריחת שתן וצואה וצניחות של איברי האגן (Pelvic Organ Prolapse, POP).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לאמוד את שיעור החסר בויטמין D בקרב נשים עם הפרעות של רצפת האגן וכן לבחון את הקשרים האפשריים בין רמות הויטמין ובין הפרעות אלו. לשם כך בוצע ניתוח חתך של נתונים ממחקר ה-NHANES שנאספו בין השנים 2005 ו-2006, ובו נכללו 1,881 נשים מעל גיל 20 שנים שאינן הרות, ועבורן זמין היה מידע אודות הפרעות ברצפת האגן וכן מדידות של רמות ויטמין D. רמות בלתי מספקות של הויטמין הוגדרו כאלו מתחת ל-30 ng/mL. החוקרים ניתחו מידע בנוגע למאפיינים דמוגרפיים, הפרעות של רצפת האגן ורמות ויטמין D, ולאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים, חישבו את יחס הסיכויים (OR) לקביעת קשר אפשרי בין אלו האחרונים.

החוקרים מדווחים כי קרוב לרבע (23%) מהנשים דיווחו על הפרעה אחת לפחות של שרירי רצפת האגן. ללא תלות בגיל, נמצא כי נשים המדווחות על הפרעה אחת כזו לפחות ואלו עם בריחת שתן הראו רמות נמוכות משמעותית של ויטמין D.

בנוסף, החוקרים מצאו כי ככל שרמת ויטמין D גבוהה יותר, הסיכון להפרעה אחת לכל הפחות של רצפת האגן ירדה משמעותית בכל הנשים בגילאי 20 שנה ומעלה (OR, 0.94; 95% CI = 0.88-0.99) ובתת קבוצה של אלו בגילאי 50 ומעלה (OR, 0.92; 95% CI = 0.85-0.99). בנשים בגיל 50 שנים ומעלה עם רמות ויטמין D של 30 ng/mL לפחות, נצפה סיכון נמוך משמעותית להתפתחות של בריחת שתן.

לטענת החוקרים, רמות גבוהות יותר של ויטמין D נמצאו כקשורות בסיכון מופחת להתפתחות הפרעות של רצפת האגן בנשים. הם מוסיפים כי הקשר עם רמת הויטמין היה החזק ביותר בקרב נשים מבוגרות המדווחות על בריחת שתן במחקר ה-NHANES. תבנית דומה נצפתה עבור בריחת צואה, אם כי זו לא הגיעה לכדי מובהקות סטטיסטית.

בין מגבלות המחקר מזכירים החוקרים שינויים במדידה של רמות ויטמין D עם הזמן, חוזק מוגבל של המחקר בניתוח תת-קבוצות וכן היעדר מידע ביחס לבדיקות גניקולוגיות להערכת חומרת צניחות איברי האגן. בניגוד לציפיות, בלט של הנרתיק (Vaginal bulge) דווח לעיתים תכופות יותר בקרב הנשים עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D, הם מציינים.

החוקרים מסכמים כי לאור העלייה במספר החולות הסובלות מהפרעות של רצפת האגן, יש צורך בהמשך המחקר לבחינת המקום של ויטמין D בהתפתחות הפרעות אלו, ובמיוחד הערכת הקשר בין רמות הויטמין ובין חוזק שרירי רצפת האגן בנשים מכל גיל ומוצא אתני. הם טוענים כי ממצאי מחקרם זה מציעים כי הטיפול בחסר או רמות בלתי מספקות של ויטמין D בקרב נשים לפני ולאחר גיל המעבר עשוי לשפר את חוזק שרירי רצפת האגן, ואולי בעקבות זאת להוריד את ההימצאות של הפרעות רצפת האגן, לרבות בריחת שתן.

Obstet Gynecol. 2010;115:795-803

לידיעה במדסקייפ