סיכום ועדת בדיקה למקרה מוות בשל התאבדות בביה”ח אברבנאל של מאושפזת

הרקע: המנוחה ילידת 1972 התקבלה לאשפוז במחלקת “שקמה” במרכז לבריאות הנפש אברבנאל בתאריך 17.7.07, המנוחה הייתה מוכרת למערכת מזה 12 שנה ובעברה מס’ אשפוזים בבתי החולים פרדסייה ותל השומר, חלקם בהוראת אשפוז. היא אובחנה כלוקה ב- Schizophrenia Residual Type . ברקע, אבחנות גופניות כמו עישון יתר, משקל יתר ומצב לאחר תסחיף ריאתי . הסכיזופרניה טופלה ב- seroquel ו- solian . בעברה היו ניסיונות התאבדות בבליעת כדורים ופעמיים נזקקה לאשפוז בגלל זה.

האשפוז האחרון: בתאריך 16.7.07 פנתה לחדר מיון בתל השומר לאחר ששוטטה ברחובות מספר ימים. עפ”י האבחנה הרפואית בתל השומר, התנהגותה נבעה מחוסר שיפוט ולא ממצב פסיכוטי חריף. ברשומה מצוין “כי המנוחה בעברה חיבלה בכל טיפול שיקומי שהוא, ללא כל שיתוף פעולה”.  הייתה במספר הוסטלים בעבר אך לא שיתפה פעולה.  בהמשך, בתיאום עם מנהל ביה”ח אברבאנל הופנתה לאשפוז במחלקה השיקומית במוסד זה בתאריך 17.7.07. במהלך משמרת הבוקר 18.7.07 צוין בגיליון  הסיעודי  כי נכנסה מספר פעמים לתחנת האחות, לא הבינה הסברים והטילה שתן על עצמה. בפעם האחרונה בה נראתה המנוחה היה ביום 18.7.07 בשעה 12:30 במהלך ארוחת הצהרים. לדברי האחות , איש הצוות האחרון שראתה את המנוחה, היא הייתה נסערת, לא רצתה להישאר במחלקה, והייתה  במצב רוח ירוד ודיכאוני.

בסביבות השעה 14:00 הגיע אדם מבוגר לביקור, אולם למרות חיפוש שנערך בחדרה ובקומה לא נמצאה המנוחה.

בשעה שמונה בערב פנה הצוות הסיעודי  לרופאה התורנית במשמרת הערב והודיעו לה כי המנוחה לא הגיעה לארוחת הערב. המנוחה נרשמה כנעדרת בגיליון הסיעודי בלבד.

בהמשך, בתאריך 20.7.07  מצא מאבטח את גופת המנוחה בחצר, בפיר המרתף שמתחת למרפסת חדרה בבניין מחלקת “שקמה”.

מסקנות והמלצות הועדה:

המנוחה הייתה חולה כרונית אשר לא התאימה להליך שיקומי באשפוז. העברתה למחלקת “שיקמה” בוצעה ללא הליך דיון מקדמי  או הליך אורגני של אשפוז במחלקה חריפה ומעבר לשיקום לפני יציאה להוסטל. לדעת הוועדה אופן אשפוזה פגע  בשיקול הדעת של הצוות המטפל. הועדה התרשמה מהעדויות והרשומה כי מצבה הנפשי לא היה יציב ולא התאים למחלקה השיקומית אלא ככל הנראה למחלקת אשפוז פעילה.

בדיקתה ע”י היועץ הפנימאי לא עמדה בסטנדרטים סבירים,  דבר שנבע לדעת הועדה בין היתר מאופן אשפוזה במחלקה. מדובר היה בחולה עם תחלואות נלוות רבות ובנוסף, רגל נפוחה עם חשש לדלקת ורידית אשר הצדיקה בירור מקיף יותר ומהיר יותר ורישום כנדרש בגיליון החולה.

לא בוצע מאמץ משמעותי לחיפוש  אחר העלמות המנוחה. הועדה אומנם מקבלת את הסברי הצוות והנהלת המרכז בדבר אופייה המיוחד של מחלקת “שקמה” אולם במקרה ספציפי זה, כשמדובר בחולה שמלכתחילה לא התאימה להליך שיקומי, ואשר הביעה אי הסכמה לעצם האשפוז (גם אם חתמה באופן פורמאלי על הסכמה לאשפוז) וגם אינה מוכרת למחלקה ולצוות,  מן הראוי היה לפעול במשנה זהירות. על המחלקה היה לדווח על היעדרות המאושפזת לאחות הכללית ולהנהלת בית החולים. אמנם קיים גם שיקול דעת האם להודיע לגורמים נוספים מחוץ לבית החולים, אך במקרה זה לא היה אפילו דווח לקצין הביטחון של בית החולים על היעדרותה.

מעדויות הצוות עלה  כי  לא נערך פוסט מורטם פסיכולוגי של ממש וסדנאות לצוות שקמה ולצוות המעורב במטרה ללמוד כיצד להתמודד עם החוויה הטראומתית שבטיפול בחולה, התאבדותה, ונסיבות גילוי גופתה.  ניראה שגם לא נלמד הלקח המתבקש מהמקרה. מאחר ועל פניו נראה כי מדובר בהתאבדות,  על הנהלת המרכז והמחלקה היה לפעול ללימוד ועדכון הצוות בחשיבות היכרות מקיפה של מצבי וגורמי סיכון של אובדנות.

לקחים:

למען האיזון יהיה זה הוגן לציין כי מערכת האשפוז הפסיכיאטרי פועלת תחת אילוצים המוכתבים ממדיניות האשפוז הכללית. עם החלת הרפורמה המבנית  במערך אשפוז זה, אשפוז מלא מתאפשר רק לחולים פעילים חריפים או כרוניים.  מאידך, שיקומם של חולי נפש פסיכוטיים שלא בפאזה  של מחלה פעילה, הועבר לטיפול בקהילה אך פתרון זה אינו ריאלי בחלק מהמקרים. זה היה הרקע לאשפוזה של המנוחה במחלקה שיקומית, בכוונות טובות אך  עם תוצאות טראגיות.

הלקח שיש להפיק הוא שעל בית החולים להוציא נוהל אשר יקבע את הרכב המטופלים במחלקה השיקומית, את נהלי הקבלה למחלקה, את משך האשפוז ואת מטרות האשפוז במחלקה. כמו כן יש לגזור משמעויות במישור המבנה הפיזי של המחלקה כגון קיומם או אי קיומם של סורגים, נהלי קבלה, בדיקת נוכחות והרכב כוח האדם ומספר האחיות למשמרת.

הועדה לא מצאה סיבה לנקיטת הליכים משמעתיים נגד מי מהמעורבים בפרשה טראגית זו.  למרות שהתגלו מספר פגמים בתהליך קבלת ההחלטות, וחסר המועדות במועד להעלמות החולה, עיקר הבעיה הנו חסר מסגרת לחולים שהטיפול בבעייתם אינו מתאים לטיפול קהילתי ושמחלתם אינה נכנסת להגדרה של מחלה פעילה חריפה או כרונית.

מקור: דוברות משה”ב

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מעלה את הסיכון לכאב כרוני בנשים בצבא (JAMA Netw Open)

    חשיפה לשדה קרב מלווה בסיכון מוגבר לכאב כרוני בקרב נשים בשירות פעיל בצבא ארצות הברית ובנות זוג של אנשי צבא בשירות פעיל, כאשר מצב סוציו-אקונומי נמוך והפרעות פסיכיאטריות מעלות עוד יותר את הסיכון לכאב כרוני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממערכת Military Health System לזיהוי אבחנות של […]

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה