הקשר בין איזון רמות הסוכר בדם ובין תחלואה קרדיווסקולארית בחולי סוכרת מסוג 1 (מתוך Diabetes Care)

בעוד שהקשר בין רמות הסוכר בדם ובין סיבוכים מיקרווסקולאריים מוכח היטב, לא נערכו מחקרים אקראיים, ארוכי-טווח באיכות מספקת להערכת הקשר בין סיבוכים מאקרווסקולאריים בחולי סוכרת מסוג 1.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את הקשר בין רמות HbA1c ובין תחלואה קרדיווסקולארית בחולים עם סוכרת מסוג 1, שהיו במעקב במשך חמש שנים.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Swedish National Diabetes Register שהחל בשנת 1996. 7454 משתתפים, בין הגילאים 20-65 שנים, סבלו מסוכרת במשך 1-35 שנים, והיו במעקב בין 2002 ועד 2007. חולים עם היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית לא הוצאו מן המחקר.

יחס הסיכון למחלת לב כלילית פטאלית/לא-פטאלית עבור כל עליה של 1% ברמת HbA1c בתחילת המחקר או ממוצע HbA1c מעודכן לפי ניתוח סטטיסטי עמד על 1.31 ו-1.34, עם יחס של 1.26 ו-1.32, בהתאמה, עבור היחס בין מחלה קרדיווסקולארית פטאלית/לא-פטאלית (p<0.001), לאחר תקנון לגיל, מין, משך, לחץ דם, רמת LDL, רמת טריגליצרידים, BMI, עישון והיסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית. יחס הסיכונים למחלת לב כלילית היה נמוך רק במעט (p=0.002) וכך גם יחס הסיכונים למחלה קרדיווסקולארית (p=0.002-0.007) לאחר תקנון לאלבומינוריה.

שיעורי ההיארעות המתוקנים לאירועי מחלת לב כלילית ומחלה קרדיווסקולארית במהלך חמש שנים עלה באופן פרוגרסיבי עם ערכי HbA1c גבוהים יותר, בטווח 5-12%, וגם כאשר החולים חולקו לקבוצת חולים עם משך סוכרת קצר יותר (1-20 שנים) או ארוך יותר (21-35 שנים).

בקבוצה של 4816 חולים עם ערכי HbA1c בטווח 5-7.9% (ממוצע של 7.2%) בתחילת המחקר נרשמה ירידה בסיכון של 41% (15-60) (p=0.005) עבור מחלת לב כלילית פטאלית/לא-פטאלית ו-37% (12-55) (p=0.008) עבור תחלואה קרדיווסקולארית, בהשוואה ל-328 חולים עם ערכי HbA1c בטווח 8-11.9% (ממוצע של 9.0%), תוך תקנון מלא גם לאלבומינוריה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהמחקר התצפיתי הגדול בחולים צעירים ובגיל העמידה (גילאי 20-65 שנים) עם סוכרת מסוג 1, תועד קשר בולט בין רמת HbA1c ובין מחלת לב כלילית ומחלה קרדיווסקולארית. כל עליה של 1% בריכוז HbA1c או בממוצע HbA1c מעודכן לווה בעליה של 31-34% בסיכון למחלת לב כלילית ו-26-32% בסיכון למחלה קרדיווסקולארית, לאחר תקנון לגיל, מין, משך סוכרת וגורמי סיכון קרדיווסקולאריים.

Diabetes Care Published online before print April 27, 2010

לידיעה במדסקייפ

מעוניין/ת לקיים דיון/לשאול בהקשר לסוכרת?  בביה”ס לסוכרת תוכלו להכנס לפורום הדיונים ולברר סוגיות אקטואליות צוות המומחים של ביה”ס בראשותו של פרופ’ איתמר רז ישמחו לקיים עמכם דיון

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על מנגנוני אריתרופואיזיס וניוד ברזל בחולי אי־ספיקת לב

מקור: Journal of the American College of Cardiology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|24/11/2025

החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן