טיפול אנטיביוטי משולב כנגד דלקת מפרקים תגובתית על-רקע זיהום בכלמידיה (מתוך Arthritis Rheum)

טיפול אנטיביוטי משולב בן שישה חודשים נמצא יעיל במקרים של דלקת מפרקים תגובתית על-רקע זיהום בכלמידיה, כך עולה ממאמר חדש שפורסם ב-Arthritis and Rheumatism.

לדברי החוקרים, קיימת מחלוקת סביב נושא מתן טיפול אנטיביוטי ארוך-טווח לחולים עם דלקת מפרקים תגובתית. מספר מחקרים בנושא מצאו כי אין תועלת במתן טיפול אנטי-מיקרוביאלי מונותרפי ארוך-טווח, אך מחקרים אחרים הצביעו על תועלת, בעיקר במקרים של דלקת מפרקים תגובתית על-רקע זיהום כלמידיה.

זהו המחקר הסמוי הראשון שהצביע על תועלת במתן טיפול אנטי-מיקרוביאלי משולב ממושך לחולים עם דלקת תגובתית כרונית על-רקע זיהום כלמידיה.

מדגם המחקר כלל 42 חולים מבוגרים עם דלקת מפרקים תגובתית על-רקע זיהום כלמידיה, שחולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות: טיפול ב-Doxycycline (דוקסילין) במינון 100 מ”ג, פעמיים ביום, בשילוב עם Rifampin (רימקטן) במינון 300 מ”ג ביום; Azithromycin במינון 500 מ”ג ביום למשך חמישה ימים, ולאחר מכן פעמיים בשבוע, בשילוב עם Rifampin במינון 300 מ”ג ביום; או פלסבו תואם.

כל החולים סבלו ממחלה שנמשכה לפחות שישה חודשים (ממוצע של מעל 10 שנים), נקבעו כחיוביים על-בסיס בדיקת PCR (Polymerase Chain Reaction), וענו על קריטריוני European Spondyloarthropathy Study Group Criteria להגדרת דלקת מפרקים תגובתית. תגובה לטיפול הוגדרה בנוכחות שיפור של לפחות 20% בלפחות 4 מבין 6 מדדים, ללא החמרה באף אחד מהמדדים.

לאחר שישה חודשים, 17 (63%) מבין 27 משתתפים שקיבלו טיפול אנטיביוטי משולב הגיבו לטיפול, זאת בהשוואה לשלושה חולים (20%) מבין 15 חולים שטופלו בפלסבו (p=0.01). יעדי סיום משניים, כולל מספר המפרקים הנפוחים, מספר המפרקים הרגישים והערכה רפואית כללית, הדגימו כולם שיפור דומה (p<=0.002 עם כל התערבות בהשוואה לפלסבו). בנוסף, תועדה מגמת שיפור בשקיעת הדם (Erythrocyte Sedimentation Rate) בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p=0.07).

מבין המשתתפים שטופלו באנטיביוטיקה, ב-22% תועדה הפוגה מלאה בתסמינים, זאת בהשוואה לאף אחד מהחולים שטופלו בפלסבו. בנוסף, שיעור החולים שהיו שליליים בבדיקת PCR (p=0.03) היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות. תופעות לוואי בעקבות הטיפול היו זניחות, והיו דומות לאלו של קבוצת הביקורת.

בשל גודל המדגם הקטן, לא ניתן לקבוע איזה שילוב אנטיביוטי הינו יעיל יותר, אך לדברי החוקרים, נראה כי החולים השיגו את התגובה הטובה ביותר לשילוב Azithromycin עם Rifampicin.

Arthritis Rheum. 2010;62:1298-1307

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה