האם שילובים במינונים קבועים מהווים את השיטה המועדפת בטיפול ביתר לחץ דם (מתוך כנס ה- American Society of Hypertension)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

עפ”י פרסום מכנס ה- American Society of Hypertension, עולה כי טיפול באמצעות גלולה אחת שתכיל מינונים קבועים של שילובי תרופות להורדת לחץ דם הופך לגישה נפוצה יותר ויותר.

עפ”י ההערכה, לפחות 75% מהחולים יזדקקו לטיפול משולב על מנת להשיג ערכי לחץ דם רצויים.  רופאים רבים חשים כי גלולה אחת שתכיל טיפול משולב שכזה עשויה להפוך בצורה נפוצה יותר לטיפול ההתחלתי המועדף. 

קיימות מספר אפשרויות של הטיפולים המשולבים הללו, וה- American Society of Hypertension פרסם את עמדותיו בעניין במהדורות ינואר-פברואר 2010 ומרץ-אפריל 2010 של הירחון Journal of the American Society of Hypertension, אשר דנות ביתרונות ובחסרונות של מוצרים אלו, וכן מצהירות על המלצות בנוגע לשילובים המועדפים והמקובלים ואלו הבלתי מקובלים.

בנוסף, לאחרונה החל גם שימוש מחקרי בטיפול משולב תלת תרופתי תחת גלולה אחת.  יחד עם זאת, המומחים מזהירים מכך שמוצרים כאלו עשויים להיות מאוד פוטנטים, ועל כן יש לשמור את השימוש בהם עבור מטופלים קשים לאיזון.

המומחים טוענים כי במחקרים קליניים, דוגמת ה- ACCOMPLISH, הודגם כי איזון יתר לחץ דם עשוי להיות מושג במהירות רבה יותר באמצעות שיטת טיפול משולבת בתחילה.  לדבריהם, קיימים יתרונות רבים לטיפול משולב במינון קבוע המכיל שתי תרופות: ראשית, היענות טובה יותר של המטופל לתרופותיו, היות ושתי גלולות מוחלפות בגלולה יחידה; שנית, הרופאים מסוגלים לבצע טיטרציה בקלות רבה יותר; שלישית, מושג אפקט סינרגיסטי של שתי תרופות שונות להורדת לחץ דם, שיכול להתקבל תחת מינון נמוך יותר, וכך לגרום לפחות תופעות לוואי.

מאידך, כותבי העמדה מטעם ה- American Society of Hypertension, מציינים כי קיימים חסרונות לטיפול המשולב תחת גלולה יחידה.  בין החסרונות, יש לציין את העלות הגבוהה יותר של השילובים השונים.  הם מוסיפים, גם כי על הרופאים להזהר מלהניח כי מטופל שנוטל טיפול משולב בהכרח יראה היענות גבוהה לטיפול.

ההנחיות הנוכחיות ממליצות שייעשה שימוש בשתי תרופות בטיפול התחלתי ביתר לחץ דם, במקרה וקיימת חריגה של 20/10 מ”מ כספית מעל לערכי המטרה (כלומר, ערכי לחץ דם מעל 160/100 מ”מ כספית ביתר לחץ דם פשוט או מעל 150/90 מ”מ כספית עבור אלו עם סוכרת או תחלואות נלוות).  על אף שקיים מידע מוגבל התומך בטיפול משולב הניתן בגלולה אחת בחולים אלו, מחקרים קליניים כן מדגימים השגת איזון לחץ דם מהיר יותר תחת מינונים קבועים.  כמו כן, הודגמה חשיבות למועד נטילת התרופות והתוצאות הקליניות, על כן קיים חיזוק הגיוני לנטילת תרופה אחת במקום שתיים.

יחד עם זאת, יש הכרח להשתמש רק בשילובים המועדפים או המקובלים.  רוב השילובים מכילים את המשתן הידרוכלורותיאזיד, אולם מומחים רבים מתוסכלים מבחירה זו ומאמינים כי משתן מתאים יותר הינו כלורתלידון.

שילובי תרופות ביתר לחץ דם עפ”י המלצות ה- American Society of Hypertension




























שילוב מועדף


שילוב מקובל


שילוב בלתי מקובל


מעכבי ACE/ משתנים


חסמי ביתא/משתנים


חסמי ACE/ARB


ARB/משתנים


חסמי תעלות סידן/משתנים


מעכבי ACE/חסמי ביתא


חסמי ACE/חסמי תעלות סידן


מעכבי רנין/משתנים


ARB/חסמי ביתא


ARB/חסמי תעלות סידן


תיאזידים/משתנים משמרי אשלגן


חסמי תעלות סידן (nonhydropyridine)/חסמי ביתא



 מעכב רנין/ARB


תרופות מרכזיות/חסמי ביתא


מטעם ה- European Society of Hypertension, נמסר כי קיימת הסכמה עם רוב ההמלצות, פרט לשילוב בין חסמי ביתא ומשתנים, היות והעדויות הקיימות מראות כי יש להמנע מהשילוב.

מטעם ה- International Society of Hypertension in Blacks, נמסר כי על אף ששילוב חסמי ביתא ותיאזידים הוצע בהנחיותיהם כאפשרות סבירה, יתכן כי השילוב זכה לציון גבוה יותר ממה שלמעשה מגיע לו.  בהשוואה לשילובים אחרים הוא אינו מצליח להפחית סיכונים במידה די משמעותית.  לדבריהם, השילובים היעילים ביותר הינם: חסמי תעלות סידן וחסמי RAS (renin-angiotensin system), וכן משתנים וחסמי RAS, ומוסיפים כי גם שילוב בין חסמי תעלות סידן ותיאזידים פועל היטב.  שילוב טוב נוסף, לטענתם, הינו תיאזיד יחד עם אנטגוניסט לאלדוסטרון (דוגמת ספירונולקטון), אולם זכה לדירוג נמוך יותר לאור העדר די מידע מחקרי בעניינו.  הם מוסיפים, כי השילוב תחת גלולה יחידה אינו עניין מסובך, אלא שנוספות כל הזמן אפשרויות אחרות וטובות, כולל תרופות גנריות, ועל כן הבחירה אינה פשוטה.  הם מסכמים, כי קיים אלגוריתם לטיפול ביתר לחץ דם דרך 4 תרופות המופיעות בהנחיותיהם, ואם הרופא עדיין נתקל בקושי, יש מקום להפנות את המטופל למומחה ליתר לחץ דם.

מתוך הכנס השנתי ה- 25 של ה- American Society of Hypertension, שנערך במאי 2010, בניו יורק, ארה”ב.

לידיעה במדסקייפ

פרופ’ אופריל המצוטטת בכתבה ביקרה לפני מס’ שנים בארץ והרצתה בפורום של החברה ליתר לחץ דם. ההרצאה הוקלטה ומוצגת באתר החברה ליל”ד. לצפייה בהרצאה נא להקליק כאן

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן