כנס זה של האגודה לסוכרת אירח את פרופ’ דניאל דרוקר מקנדה עם 2 הרצאות.

הכנס נערך בחוף גיא שבכנרת בין ה-6-8 למאי 2010, ועסק בטיפול בחולה הקרדיו מטבולי.

במסגרת זו נדונו אספקטים שונים כולל מקומם ותפקידם של התרופות מקבוצת ה-DPP4 בטיפול באיזון רמות הסוכר (ראו בהמשך הראיון עם פרופ’ דרוקר אשר סקר את הדגשים מהרצאותיו), הטיפול בדיסליפדמיה, הן בהפחתת רמות ה-LDL-C (פרופ’ יוספי) והן בהעלאת רמות ה-HDL-C (פרופ’ לייטרסדורף), הקשר המובהק בין סוכרת, רמות טסטוסטרון ותפקוד מיני וכללי (ד”ר כץ), ובנוסף שתי סקירות מרתקות לגבי המונח המדובר כל כך כעת – “הזכרון המטבולי” (פרופ’ קרסיק), ולגבי הקשר בין סוכרת לדמנציה (ד”ר צוקרמן).

לסיקור מצולם ומוקלט של המפגש באתר האגודה לסוכרת (צוות רפואי בלבד)  נא להקליק כאן

בראיון עם פרופ’ דרוקר בו תוכלו לצפות בסיקור הוא סיכם את הנקודות העיקריות שהציג בהרצאותיו (שאותם לצערנו לא ניתן היה להקליט בגלל השימוש במידע שטרם פורסם בספרות):

• 
  
  בבדיקות מעבדה בחיות, גם עלייה קטנה ברמת ה-GLP-1 וה-G I P בדם משמעותית מבחינת ההגנה על תאי בטא


• 
  
  לחלק מהתרופות לסוכרת , כמו ROSIGLITAZONE (אבנדיה) השפעה שלילית על צפיפות העצם, מה שמאוד רלבנטי בעיקר בנשים סוכרתיות בגיל המעבר.בתרופות מקבוצת ה-DPP4 אין אמנם עדיין תוצאות ארוכות טווח שבחנו ההשפעה על אוסטיאופורוזיס ושברים אך יש תוצאות טובות מאוד ממחקרי מעבדה בחיות המעידות על כך של-DPP4 אין כל השפעה על צפיפות ומבנה העצמות.


• 
  
          נתונים חדשים מצביעים על ההשפעה המגינה על המערכת הקרדיווסקולרית שיש ל GLP-1 ו-DPP4 והפחתת הסיכון לאירועים מקרוווסקולרים (ולא רק מיקרווסקולרים). ההשפעה היא בעיקר באפקט הפוסטפרנדיאלי שיש לטיפולים אלה. 


• 
  
           ספציפית יותר, התרופה מקבוצת ה-DPP4 , ה- SITAGLIPTIN (ג’נוביה) נמצאה במחקרי מעבדה כמגינה על לב סוכרתי במודל עכבר מפני אוטם שריר הלב.


• 
  
          באופן כללי בתשובה לשאלתנו לגבי מקומם של התרופות ה-DPP4 בטיפול, טען דרוקר כי כיום הגישה היא לטפל אגרסיבית בשלב שלאחר האיבחון הראשוני, ולכן בניגוד למה שהיה מקובל בעבר :  התחלת טיפול בתרופה אחת ומעבר לבאות אחריה לאחר כשלון טיפול היום ברור שיש מקום להתחיל לטפל אגרסיבית יותר כבר בשלב הראשון עם מס’ תרופות במקביל. זה לא נעשה עד היום כי התרופות לא היו נוחות וזמינות , וכאן בדיוק המקום של ה-DPP4 שכן מדובר בתרופה מאוד נוחה, זמינה, קלה לשימוש, וכמעט ללא תופעות לוואי.  האפשרות להשתמש ב-DPP4 עם מטפורמין או רוסיגליטזון ושילובים אחרים אפשריים מקנה לרופא ולמטופל גמישות והתאמה טובה.  יתרון חשוב נוסף של DPP4 הוא בכך שבניגוד לתרופות אחרות אינו גורם לעלייה במשקל, דבר שהוא קריטי וחשוב בטיפול בחולי סוכרת. 


• 
  
           באשר לבחירה בין DPP4 ל-GLP1 , פרופ’ דרוקר מסביר שהיתרון המשמעותי של GLP-1 הוא השפעתן על ירידה במשקל. לכן למטופל הסובל גם השמנת יתר, ושאין לו בעיית היענות לטיפול בזריקות והתמודדות עם תופעות הלוואי המוכרות של בחילות אפשר יהיה להמליץ על GLP-1 . לעומת זאת, בכאלה שההפחתה במשקל אינה קריטית, ושאינם מעוניינים בהזרקות,  ה-DPP4 יהיה מאוד אפקטיבי ונוח לטיפול. 


• 
  
          בהרצאתו השנייה שעסקה בשילובים של DPP4 עם תרופות אחרות, מה שמאפיין את הטיפול במרבית החולים, הוצגו הנתונים המצביעים על הגמישות, הנוחיות והעדר אינטראקציות.


• 
  
          בנוסף לכך נמצא שבאופן ספציפי ל- SITAGLIPTIN(ג’נוביה)  השילוב עם מטפורמין הוא סינרגטי ומגביר את האפקטיביות המשותפת באמצעות העלאה גדולה יותר של הורמון ה-GLP-1 .