הערכת התוצאות הקרדיווסקולאריות בחולי סוכרת מסוג 2 המטופלים ב-Saxagliptin (מתוך Postgraduate Medicine)

מסקירה סיסטמית להערכת הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים בחולי סוכרת מסוג 2 המטופלים ב- Saxagliptin, תכשיר נוסף מקבוצת ה-DPP4 שנמצא בהליכי אישור, עולה כי אין סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי או שבץ בחולים שחולקו באקראי לטיפול ב- Saxagliptin. בהינתן מגבלות המתודולוגיה של הסקירה, הממצאים תומכים בפוטנציאל להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם טיפול ב- Saxagliptin

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סוכרת מתאפיינת בעלייה ברמות הסוכר בדם וסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה, בעיקר בשל אירועים קרדיווסקולאריים. עם זאת, שורת מחקרים להערכת התוצאות הקרדיווסקולאריות בחולים עם סוכרת מסוג 2, וסקירות של מחקרים קטנים יותר, לא הצליחו להוכיח את התועלת של טיפול להפחתת רמות הסוכר בדם על אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. בחלק מהמחקרים הללו, שבחנו בעבר תרופות סוכרת שונות, זוהתה מגמה של סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים פטאליים.בעקבות כך המליץ ה-FDA החל משנת 2008 לאסוף את כל נתוני המחקרים בשלב השני והשלישי ולנתחם על-פי גורמי סיכון ואירועים קרדיווסקולאריים.

בהתאם לדרישה זו, הסקירה הנוכחית ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים בשמונה מחקרים אקראיים, בשלב 2/3, שבחנו את הטיפול ב- Saxagliptin בחולים עם סוכרת מסוג 2.

החוקרים דיווחו על אירועים קרדיווסקולאריים כולל תמותה, אוטם לבבי, שבץ, פרוצדורות רה-וסקולריזציה ואיסכמיה לבבית באופן סיסטמי מתוך נתוני הטיפול ב-Saxagliptin ובזרועות של טיפולי ההשוואה.

הסקירה כללה 4607 חולים שחולקו באקראי וטופלו 3,356 חולים טופלו ב- Saxagliptin במינון 2.5-100 מ”ג ביום, 1,251 חולים קיבלו טיפול אחר (656 חולים טופלו בפלסבו, 328 טופלו ב-Metformin (גלוקופג’) וב-267 הועלה מינון Glyburide).

חציון גילאי המשתתפים עמד על 54 שנים (בקבוצת המטופלים ב- Saxagliptin) ו-55 שנים (בקבוצת ההשוואה); 51% מהמשתתפים היו נשים, 73% היו לבנים, 52% סבלו מיתר לחץ דם, 44% אובחנו עם היפרכולסטרולמיה, 39% דיווחו על היסטוריה של עישון, ל-20% היו קרובי משפחה מדרגה ראשונה עם מחלת לב כלילית מוקדמת וב-12% היה סיפור של מחלה קרדיווסקולארית בעבר.

שכיחות האירועים הקרדיווסקולאריים עמדה על 61 מקרים (38 בקבוצת המטופלים ב- Saxagliptin (1.1%) ו-23 בקבוצת ההשוואה (1.8%)), ושכיחות תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, או שבץ עמדה על 41 מקרים (23 חולים שטופלו ב- Saxagliptin (0.7%), 18 חולים בקבוצת ההשוואה (1.4%), עם סיכון יחסי של 0.44).

ועדה להערכת אירועים קליניים סקרה 147 חולים עם אירועים קרדיווסקולאריים אפשריים וזיהתה 40 מקרים של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם לבבי, או שבץ (22 מקרים בקבוצת המטופלים ב- Saxagliptin (0.7%), לעומת 18 מקרים בקבוצת ההשוואה (1.4%), עם סיכון יחסי של 0.43).

באופן ספציפי, מספר מקרי התמותה הקרדיווסקולארית עמד על 7 לעומת 10 מקרים (0.2% לעומת 0.8%), בהשוואה בין קבוצת המטופלים Saxagliptin וקבוצת הפלסבו; מספר אירועי אוטם לבבי ואירועי שבץ עמדו על 8 מקרים ו-11 מקרים (0.2% ו-0.3%, בהתאמה), בקרב המטופלים ב- Saxagliptin, לעומת 8 מקרים ו-5 מקרים (0.6% ו-0.4%, בהתאמה), בקבוצת ההשוואה, בהתאמה.

החוקרים מציינים כי ה-FDA פרסם הנחייה חדשה המתמקדת באירועים קרדיווסקולאריים לתרופות חדשות המצויות בשלבי פיתוח לטיפול בסוכרת מסוג 2. Saxagliptin הינה התרופה הראשונה שעברה הערכה אינטנסיבית שהתמקדה באירועים קרדיווסקולאריים. מסקירה של שמונה מחקרים להערכת הטיפול ב- Saxagliptin, וכללה 4607 משתתפים (5051 שנות-מטופל) ומספר קבוצות השוואה, לא הדגימה סיכון קרדיווסקולארי מוגבר בעקבות טיפול ב- Saxagliptin. למעשה, למרות מגבלות הסקירה, הממצאים תומכים בפוטנציאל להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עם טיפול ב- Saxagliptin. ההשערה כי הטיפול ב- Saxagliptin מגן מפני אירועים קרדיווסקולאריים תיבחן במחקר פרוספקטיבי גדול, בו תיערך השוואה בין Saxagliptin אל מול הטיפול הסטנדרטי בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים.

Postgraduate Medicine, Volume 122, Issue 3, May 2010

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 1 - היפוגליקמיה

    לפניכם מפגש ראשון מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הראשון עוסק בהיפוגליקמיה. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו נורדיסק

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 3 - אינסולינים ארוכי טווח

    לפניכם מפגש שלישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השלישי עוסק באינסולינים ארוכי טווח. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 4 - טכנולוגיות בסוכרת

    לפניכם מפגש רביעי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש הרביעי עוסק בטכנולוגיות בסוכרת. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת נובו […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 2 - טיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי

    לפניכם מפגש שני מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש השני עוסק בטיפולים מתקדמים במבוגר הסוכרתי. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות […]

  • שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    שאלות טיפוליות במטופל הסוכרתי בגיל השלישי - מפגש 5 - רפואה מותאמת אישית

    לפניכם מפגש חמישי מתוך סדרת מפגשים מטעם האיגוד הגריאטרי בנושא הטיפול במטופל הסוכרתי בגיל השלישי. בכל פרק מתייחסות ד”ר דבי שפירא וד”ר ליאת ברזילי־יוסף לנושא מעשי וחשוב לעבודה היומיומית עם מטופלים אלו, בעזרת דיון במקרים, הצגת מחקרים קליניים והניסיון הקליני הרחב. המפגש החמישי עוסק ברפואה מותאמת אישית. לסדרת המפגשים לחצו כאן סדרת המפגשים בחסות חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה