מתוצאות מחקר בשלב III שהוצגו בכנס ה- American Society of Clinical Oncology, עולה כי אבסטין (Avastin, Bevacizumab ) בשילוב עם טיפול כימותרפי הביא לשיפור בשרידות ללא התקדמות מחלה בחולות סרטן שחלה מתקדם, שלא טופלו קודם לכן, בהשוואה לטיפול בכימותרפיה בלבד.

באשר לבטיחות התרופה, תופעות קיצוניות כתגובה לטיפול עמדו בקנה אחד עם אלו שנצפו במחקרים קודמים של אבסטין.

החוקרים מסבירים כי סרטן שחלה הינו מחלה קשה לטיפול עם תחלואה ותמותה בשיעורים גבוהים, ולא הודגמו התקדמויות משמעותיות בטיפול בה במהלך העשור האחרון.  מדובר בסרטן השישי בשכיחותו מבחינת אבחנה בנשים, אשר מדורג שמיני מבין מחלות הסרטן הגורמות למוות בנשים בעולם.  מדי שנה, כ- 230,000 נשים יאובחנו כחולות בסרטן זה בעולם כולו, וכ- 140,000 מהן ימותו מהמחלה. 

בשלב זה, אפשרויות הטיפול עבור נשים הסובלות מסרטן שחלה מוגבלות לטיפול ניתוחי וכימותרפיה.  סרטן זה קשור ברמות גבוהות של VEGF (vascular endothelial growth factor), חלבון המפתח בפעולות האנגיוגנזה של הגידול, וקשור בצמיחת הגידול והתפשטותו. מחקרים שונים הדגימו יחס בין ריכוז גבוה של VEGF ובין פרוגנוזה עגומה יותר בנשים עם סרטן שחלה.

אבסטין הינה תרופה המכוונת ספציפית ל- VEGF.  התרופה הינה למעשה נוגדן הנקשר ספציפית ל- VEGF וחוסם את פעילותו הביולוגית.  מנגנון הפעולה המדויק של אבסטין מאפשר שילוב יעיל עם תרופות כימותרפיות רבות וטיפולים אונקולוגיים נוספים.  התרופה מסייעת בשליטה על צמיחת הגידול ומאריכה שרידות וגורמת לתופעות לוואי מוגבלות בלבד.

ב- 2004, כאשר אושרה לטיפול בסרטן קולו-רקטאלי בארה”ב, אבסטין הפכה לתרופה האנטי-אנגיוגנית הראשונה שהייתה זמינה בצורה רחבה לטיפול בחולי סרטן מתקדם.  נכון להווה, לאבסטין יתרונות מוכחים בשיפור שרידות כללית ושרידות ללא התקדמות מחלה בחולי סרטן.  התרופה מאושרת בארה”ב ובאירופה לטיפול בשלבים מתקדמים של סרטן קולו-רקטאלי, סרטן שד, סרטן כליות ו NSCLC (non-small cell lung cancer), ובמספר מדינות התרופה נמצאת בשימוש לטיפול בגליובלסטומה.

המחקר הנוכחי, GOG 0218, הינו מחקר מקרה ביקורת בינלאומי, רב מוסדי, כפול סמיות בבחירה אקראית.  במחקר נכללו 1,873 נשים עם סרטן שחלות אפיתליאילי מתקדם, סרטן צפק ראשוני או קרצינומה של החצוצרות  שטרם טופלו תרופתית, אולם נותחו להסרה מרבית של הגידול (ככל שניתן).  החולות במחקר נבחרו אקראית לאחת מהזרועות הבאות: הראשונה, פלצבו בשילוב עם כימותרפיה נפוצה, ולאחר מכן טיפול בפלצבו בלבד ליתר משך המחקר, עד ל- 15 חודשים.  השנייה, אבסטין בשילוב עם כימותרפיה נפוצה, ולאחר מכן טיפול בפלצבו בלבד ליתר משך המחקר, עד ל- 15 חודשים.  השלישית, אבסטין בשילוב עם כימותרפיה נפוצה, ולאחר מכן טיפול באבסטין בלבד, כטיפול אחזקה, למשך עד 15 חודשים.

מתוצאות המחקר עולה כי נשים עם סרטן שחלה מתקדם, אשר קיבלו אבסטין לאחר טיפול ניתוחי, בשילוב טיפול כימותרפי (paclitaxel או carboplatin), והמשיכו ליטול אבסטין בלבד במשך עד 15 חודשים, חוו שרידות ללא התקדמות מחלה של 14.1 חודשים בהשוואה ל- 10.3 חודשים בנשים שקיבלו כימותרפיה בלבד (יחס סיכון = 0.72, p=<0.0001, ירידה של 28% בסיכון להתקדמות סרטן למוות, השווה לשיפור של 39% בסבירות לחיות זמן רב יותר ללא החמרת המחלה).

יש לציין כי בזרוע השנייה של המחקר, בנשים שטופלו בשילוב של אבסטין עם כימותרפיה ללא המשך טיפול באבסטין בלבד, לא הודגמה עלייה משמעותית סטטיסטית בשרידות ללא התקדמות מחלה, בהשוואה לטיפול בכימותרפיה בלבד.

התקדמות מחלת הסרטן (כלומר החמרה שלה) נקבעה באמצעות רמת הסמן CA-125 בדם בלבד או רמת CA-125, בנוסף לעדות הדמייתית להתקדמות המחלה.

ניתוח היעילות לטובת מטרות רשויות בריאותיות נערך עפ”י עדות להתקדמות המחלה לפי הדמיה (ולא עפ”י רמות CA-125 בלבד).  בניתוח זה, נשים שהמשיכו ליטול אבסטין, לאחר נטילת שילוב של אבסטין וכימותרפיה, הדגימו שרידות ללא התקדמות מחלה של 18.0 חודשים בהשוואה ל- 12.0 חודשים בנשים שטופלו בכימותרפיה בלבד, ממצא שהקביל לסבירות הגבוהה ב- 54% לתוחלת חיים ארוכה יותר ללא התקדמות מחלתן (יחס סיכון = 0.65, p=<0.0001, וירידה של 35% בסיכון להתקדמות הסרטן או מוות).

החוקרים מעודדים ממצאיהם, בייחוד לנוכח ההתקדמות המועטה שנעשתה סביב הטיפול בסרטן השחלה בעשור האחרון, ומציינים כי התרופה, לבד או בשילוב עם כימותרפיה, מציעה אפשרות טיפולית אשר מאריכה את חיי המטופלות מבלי שמחלתן תוחמר.

מתוך הכנס השנתי ה- 46 של ASCO (American Society of Clinical Oncology), ביוני 2010, בשיקגו, ארה”ב.