1,300 משתתפים לקחו חלק בועידת ישראל לרפואה 4, שנערכה ב 3 באוגוסט 2010 בבנייני האומה בירושלים. בין המשתתפים סגן שר הבריאות וצמרת המשרד, סגן שר החוץ וראשי משרדו, ראש העיר ירושלים, שר הבריאות הקפריסאי ושגרירים, הנהלות בתי חולים, חברי כנסת ורבים מהעוסקים בנושאי בריאות שונים.

במרכז הועידה עמדו “המגפות של המאה ה 21”, ובראשן מגפת ההשמנה.

דורית אדלר, מנהלת המחלקה לתזונה ודיאטה בהדסה, תיארה את מגיפת ההשמנה לא רק במימד האסתטי, אלא גם במימד של תחלואה כיום יותר אנשים חולים במחלות כסוכרת 2 וכבד שומני. עיקר הבעיה נובעת מהתזונה המערבית, שמורכבת בעיקרה מפחמימות מזוקקות וסוכרים. היא אף ציינה נתון מדאיג, כי בני הנוער הישראלים מובילים בצריכת משקאות ממותקים.

אדלר קראה למערכת הבריאות להוביל ולהירתם למאבק בהשמנה והגדירה שלוש רמות: חקיקה, פעילות לקידום תזונה בריאה ושינוי סביבת המזון.

בתחום החקיקה קראה אדלר להטיל  מיסים על החטיפים והמשקאות הממותקים, להוזיל מוצרי מזון בעלי ערך בריאותי, לפתח תו תקן תזונתי, ולחוקק חוק איסור פרסום חטיפים לילדים.

אדלר קראה להוצאת מכונות חטיפים ושתייה מתוקה מגופי חינוך ומקומות עבודה ולשינוי תפריטי חדר האוכל.

ד”ר אלונה פז מהמרכז הרפואי בני ציון דיברה על מגפת עודף המידע, וציינה כי כל אדם חשוף היום ליותר מ- 100,000 אתרי רפואה, 10 מיליון מאמרים, 400 כתבי עת. כמות המידע הרפואי מוכפלת אחת ל- 14 חודשים. עודף המידע גורם לניצול בלתי יעיל של הזמן, למתח ולחץ נפשי, לעייפות ופגיעה בחיים האישיים, תחושת חולי, ולהשפעה על איכות קבלת ההחלטות.

עודף המידע יוצר חוסר וודאות. בגלל השינוי בתפיסת החולה, שהקשר בינו לרופא אינו נמדד רק בתוצאה הרפואית, יש פחד גדול מתביעות רפואיות ולחץ מוסדות הבריאות. זמן הרופא מתקצר. נולד צורך להגן בפני כל הבעיות הללו, וכפיצוי על החסרים הרופאים נוטים לשלוח את החולים לעודף בדיקות וטכנולוגיה, בכך מעלה הרופא את קרנו בעיניי המטופל ומרוויח זמן אך המערכת משלמת ביוקר: כמיליארד בשנה על בדיקות מיותרות שגם עלולות לגרום נזק לחולה (למשל קרינה). הרפואה הופכת למתגוננת. נמצא ש- 60% מהרופאים שולחים לבדיקות דם ו- CT מיותרות, 30% מפנים לאשפוז מיותר, 40% רואים בכל חולה תביעה פוטנציאלית, 25% היו חשופים לתביעה, 50% ידווחו על תקלות רק אם יינתן להם חיסיון. רופאים שזכו ליותר זמן עם כל חולה נחשפו לפחות תביעות ושלחו לפחות בדיקות מיותרות.

ד”ר מיכאל דוידוביץ’, ממכבי שירותי בריאות הקדיש את דבריו למגיפה נוספת: הפרעת קשב וריכוז.

המחלה (באנגלית ADHD) פוגעת כיום בכ- 7% מהילדים אך גם ב 4% מהמבוגרים. היא מדאיגה בגלל הבעיות הנלוות: הפרעה מתנגדת מרדנית, הפרעת התנהגות, חרדה, דיכאון, הפרעת קואורדינציה התפתחותית, לקות למידה. חוסר טיפול במחלה גורם התנהגות אנטיסוציאלית, שימוש בסמים, חוסר תעסוקה, תפקוד נמוך בעבודה  ולתאונות דרכים.

השימוש בתרופות הפך פופולארי, בעיקר בשל תפיסתן כפתרון מהיר המתאים לכל מצב של חוסר ריכוז. מובן כי זו גישה מוטעית. דוידוביץ’ קרא להקדיש מאמצים ומשאבים לאבחון נכון והיקפי של כל מטופל, ולתת מענה לכל התופעות הנלוות לכך.

שמואל אבואב, מנכ”ל עמותת אור ירוק התייחס למגפת תאונות הדרכים. חלקן נגרם בגלל הסחות דעת שמקורן באביזרי הרכב: הטלפון הסלולארי, הרדיו, מכשירי GPS וכו’. אלו מצטרפות להסחות דעת חיצוניות: אירועים המתרחשים בשולי הדרך, שלטי חוצות וכו’.

בסקרים נמצא כי 76% מהנהגים משתמשים בטלפון נייד בנהיגה מדי יום, 25% קוראים SMS בנהיגה, 23% מדברים בנייד ללא דיבורית, 79% מביטים לשלטי חוצות, 33% מתעסקים עם מה שקורה במושב האחורי.

מחקרים מצאו כי  ב- 78% מהתאונות, העיניים לא היו מופנות כלפי הכביש. ב- 24% מה”כמעט תאונות” העיניים לא היו מופנות כלפיי הכביש. במחקר באוסטרליה נמצא שכל 6 דקות מוסחת דעת הנהג למשהו אחר.

נהגים צעירים בעלי ADHD מעורבים יותר בתאונות ונמצאים יותר כגורמי התאונה.

המלצות החוקרים: פיתוח מודעות למגבלות ולהשלכותיהן, ייעוץ, הדרכה והסברה, חינוך והשפעת ההורים, טיפול תרופתי בהתאם להנחיות הרופא, נהג מלווה, מודעות לנושאים ספציפיים.

שר הבריאות הקפריסאי, קריסטוס פסטלידס, קרא במושב מיוחד למדינות האזור לפתח ערוצי תקשורת ושת”פ ולשמור על יציבות האזור באמצעות רגולציה מדיצינית.  הוא הגיע לביקור בישראל כדי לחתום על הסכם שת”פ עם שר הבריאות הישראלי. ממשלת קפריסין נחושה לקדם שת”פ רפואי ואקדמי עם האזור. קפריסין רואה בישראל יעד לשיתוף פעולה רפואי ושלחה לכאן מעל אלף מטופלים בשנה האחרונה בעלות של 16 מיליון יורו. 

דני איילון, סגן שר החוץ, דיבר על הסיוע שמעניקה ישראל לארצות מתפתחות: 260,000 מתמחים בנושאים שונים הגיעו הנה מקרוב למאה מדינות. זה חלק ממדיניות ארוכת טווח שמטרתה למתג ולייצג את ישראל באור חיובי, והרפואה היא חזית המאמץ. מש”ב מציג את ישראל האמיתית. ישראל היא אבן שואבת לתיירים שבאים לישראל לקבל טיפול רפואי, ואף מתחיל להתפתח ענף של ייעוץ בתחום הרפואה. 

חיזק את דבריו אל”מ ד”ר יצחק קרייס מחיל רפואה, שסיפר על משלחת ישראל להאיטי ועל התגובות הנפלאות בעולם כולו לביצועיה.

את החלק הרפואי בכנס חתם פרופ’ שלמה מור-יוסף, מנכ”ל הדסה, שדיבר על הרפואה בשירות החוץ ובשירות הכלכלה הישראלית. הוא עמד על הדילמות היומיומיות של הטיפול בפלשתינאים, חלקם מפגעים. התייחס לטיפול הרפואי הניתן על ידי הדסה ובתי חולים אחרים לנזקקים מרחבי העולם ולפוטנציאל הכלכלי העצום שטומן בחובו הידע שלנו בתחומי רפואה.

יו”ר האופוזיציה, ח”כ ציפי ליבני חתמה את הכנס וציינה את חשיבותה של הרפואה כאחד מעמודי התווך שבאחריות המדינה כלפי אזרחיה בהזכירה את חמשת הממי”ם של ז’בוטינסקי: מעון, מזון, מורה, מלבוש ומרפא.