חוקרים מדווחים במאמר חדש כי בעוד שברצי מרתון אין שינויים מבניים ברורים בסחוס המפרקים לאחר מרוץ, ניתן לזהות שינויים ביוכימיים בתקופות אחרות. בעוד שחלק מהשינויים הללו חולפים במהלך שלושה חודשים של הפחתה בפעילות הגופנית, חלק מהסמנים הביוכימיים נותרים מוגברים.
מהמחקר עולה כי חלים שינויים בסחוס המפרקי, הדורשים זמן עד להחלמה.
המחקר כלל 10 רצים למרחקים ארוכים, עם שלוש בדיקות MRI של הברכיים שנערכו שבועיים לפני ריצת מרתון, 48 שעות לאחר ריצת מרתון ו-10-12 שבועות לאחר ריצת מרתון. החוקרים ערכו השוואה בין בדיקות ה-MRI עם אלו של 10 ביקורות תואמות בגיל ומין, שערכו בדיקת MRI בתחילת המחקר ולאחר 10-12 שבועות.
רצף T1rho הינו מדד מהימן להערכת דרגת אוסטיאוארתריטיס של הברך, ולכן מסייע בהערכת המצב הבריאותי של הסחוסים.
לאחר המרוץ לא זוהו שינויים מורפולוגיים ברורים בבדיקות ה-MRI, אך זוהתה עליה משמעותית ב-T1rho בכל אזורי הסחוסים המפרקיים של הברך (מ-37.0 מילישניות ל-38.9 מילישניות, p<0.001) למעט במדור הלטארלי. הערכים נותרים גבוהים לאחר שלושה חודשים.
כמו כן, זוהתה עליה משמעותית בערכי T2 בתוך 48 שעות מהמרוץ, בכל האזורים למעט Lateral Femoral Condyle או החלק הלטארלי של הטיביה.ערכי T2 שבו לערכם הבסיסיים בטרוכליאה ובאזור הטיביה המדיאלי לאחר שלושה חודשים, אך נותרו מוגברים באזור Medial Femoral Condyle (p=0.018).
בקבוצת הביקורת, ערכי T1rho ו-T2 לא היו שונים בבדיקות שנערכו בתחילת המחקר ולאחר שלושה חודשים. עד כה, אין עדות לנזק לסחוס המפרקי עקב ריצת מרתון ברצים בריאים א-תסמיניים.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!