מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-25 בספטמבר 2010 של ה-Lancet עולה כי במטופלים בני 75 שנה או פחות עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד, נמצא קשר בין ניתוח אנדארטרקטומי (carotid endarterectomy, CEA) ובין ירידה של 46% בסיכון לשבץ ל-10 שנים.

מחקר ה- Asymptomatic Carotid Surgery Trial 1 (ASCT-1) נערך בשנים 1993-2003, וכלל 3,120 משתתפים עם היצרות אסימפטומטית משמעותית של עורק הקרוטיד. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לביצוע ניתוח CEA מוקדם (n=1,560) או לטיפול שמרני ודחיית הניתוח עד להופעת אינדיקציה ברורה יותר לביצועו (n=1,560). החוקרים עקבו אחר המשתתפים למשך חציון של 9 שנים (או עד למוות).

הם מדווחים כי במהלך המחקר בוצעו 1,979 ניתוח CEA (שכן חלק מהמשתתפים בקבוצת הטיפול השמרני עברו את הניתוח בסופו של דבר). מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון הפרי-אופרטיבי לשבץ או למוות בתוך 30 יום היה 3% (95% CI 2.4%-3.9%).

לאחר שהוציאו החוקרים מניתוח הנתונים את הסיבוכים הפרי-אופרטיביים ואת מקרי המוות שלא היו קשורים לשבץ, נמצא כי הסיכון לשבץ בתוך 5 שנים היה 4.1% בקבוצת הטיפול הניתוחי, לעומת 10% בקבוצת הטיפול השמרני. הסיכון לשבץ בתוך 10 שנים היה 10.8% בקבוצת הטיפול הניתוחי, לעומת 16.9% בקבוצת הטיפול השמרני.

החוקרים מציינים כי המשתתפים ב-2 הקבוצות קיבלו טיפול תרופתי נוגד טסיות, טיפול להורדת לחץ דם ורמות השומנים, ללא הבדלים בין הקבוצות. הם מוסיפים כי הטיפול בסטטינים הפך שכיח יותר במהלך שנות ה-2000. לדבריהם, CEA היה יעיל בצמצום הסיכון לשבץ הן במשתתפים שקיבלו סטטינים והן במשתתפים שלא טופלו בתרופות אלו. עם זאת, במשתתפים שטופלו בסטטינים נצפתה היארעות שבץ נמוכה יותר, ולכן הרווח האבסולוטי של CEA אצלם היה קטן יותר.

החוקרים מוסיפים כי במחקר נמצא ל-CEA יתרון מובהק בגברים ונשים בני 75 שנה או פחות בעת ההצטרפות, אך לא במטופלים מבוגרים יותר.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי הראיות תומכות בביצוע CEA במטופלים בריאים יחסית בני 75 שנה או פחות עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד, כל עוד הסיכון הפרי-אופרטיבי שלהם הוא נמוך יחסית.

מומחה מהתחום ציין כי מדובר במחקר ארוך טווח, ובמהלך הזמן פותחו טיפולים תרופתיים יעילים למניעת שבץ בחולים עם היצרות קרוטידית. לדבריו, הטיפולים החדשים מצמצים בחצי את הסיכון לשבץ באוכלוסיה זו.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי ההשפעה של CEA הייתה ניכרת בעיקר לגבי שבץ בשל חסימה של עורק גדול בצד המנותח, או של שבץ בשל חסימת סעיף עורקי עמוק. לדבריהם, הדבר רומז על קשר סיבתי אפשרי בין היצרות קרוטידית אסימפטומטית ובין שבץ דיסטלי. כותבי מאמר המערכת מציינים כי מחקר ה-ASCT-1 תומך ביתרונות של CEA במטופלים צעירים מגיל 75 שנה עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד.

כעת עורכים החוקרים את מחקר ה-ASCT-2, בו הם משווים בין היעילות לטווח ארוך של CEA לעומת צנתור והנחת תומכן בעורק הקרוטיד.

Lancet. 2010;376:1074-1084

Lancet. 2010;376:1028-1030

לידיעה במדסקייפ