לטיפול ניתוחי בהיצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד נמצאה יעילות ארוכת טווח במניעת שבץ (מתוך Lancet)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ה-25 בספטמבר 2010 של ה-Lancet עולה כי במטופלים בני 75 שנה או פחות עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד, נמצא קשר בין ניתוח אנדארטרקטומי (carotid endarterectomy, CEA) ובין ירידה של 46% בסיכון לשבץ ל-10 שנים.

מחקר ה- Asymptomatic Carotid Surgery Trial 1 (ASCT-1) נערך בשנים 1993-2003, וכלל 3,120 משתתפים עם היצרות אסימפטומטית משמעותית של עורק הקרוטיד. החוקרים חילקו את המשתתפים באקראי לביצוע ניתוח CEA מוקדם (n=1,560) או לטיפול שמרני ודחיית הניתוח עד להופעת אינדיקציה ברורה יותר לביצועו (n=1,560). החוקרים עקבו אחר המשתתפים למשך חציון של 9 שנים (או עד למוות).

הם מדווחים כי במהלך המחקר בוצעו 1,979 ניתוח CEA (שכן חלק מהמשתתפים בקבוצת הטיפול השמרני עברו את הניתוח בסופו של דבר). מתוצאות המחקר עולה כי הסיכון הפרי-אופרטיבי לשבץ או למוות בתוך 30 יום היה 3% (95% CI 2.4%-3.9%).

לאחר שהוציאו החוקרים מניתוח הנתונים את הסיבוכים הפרי-אופרטיביים ואת מקרי המוות שלא היו קשורים לשבץ, נמצא כי הסיכון לשבץ בתוך 5 שנים היה 4.1% בקבוצת הטיפול הניתוחי, לעומת 10% בקבוצת הטיפול השמרני. הסיכון לשבץ בתוך 10 שנים היה 10.8% בקבוצת הטיפול הניתוחי, לעומת 16.9% בקבוצת הטיפול השמרני.

החוקרים מציינים כי המשתתפים ב-2 הקבוצות קיבלו טיפול תרופתי נוגד טסיות, טיפול להורדת לחץ דם ורמות השומנים, ללא הבדלים בין הקבוצות. הם מוסיפים כי הטיפול בסטטינים הפך שכיח יותר במהלך שנות ה-2000. לדבריהם, CEA היה יעיל בצמצום הסיכון לשבץ הן במשתתפים שקיבלו סטטינים והן במשתתפים שלא טופלו בתרופות אלו. עם זאת, במשתתפים שטופלו בסטטינים נצפתה היארעות שבץ נמוכה יותר, ולכן הרווח האבסולוטי של CEA אצלם היה קטן יותר.

החוקרים מוסיפים כי במחקר נמצא ל-CEA יתרון מובהק בגברים ונשים בני 75 שנה או פחות בעת ההצטרפות, אך לא במטופלים מבוגרים יותר.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי הראיות תומכות בביצוע CEA במטופלים בריאים יחסית בני 75 שנה או פחות עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד, כל עוד הסיכון הפרי-אופרטיבי שלהם הוא נמוך יחסית.

מומחה מהתחום ציין כי מדובר במחקר ארוך טווח, ובמהלך הזמן פותחו טיפולים תרופתיים יעילים למניעת שבץ בחולים עם היצרות קרוטידית. לדבריו, הטיפולים החדשים מצמצים בחצי את הסיכון לשבץ באוכלוסיה זו.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה, נכתב כי ההשפעה של CEA הייתה ניכרת בעיקר לגבי שבץ בשל חסימה של עורק גדול בצד המנותח, או של שבץ בשל חסימת סעיף עורקי עמוק. לדבריהם, הדבר רומז על קשר סיבתי אפשרי בין היצרות קרוטידית אסימפטומטית ובין שבץ דיסטלי. כותבי מאמר המערכת מציינים כי מחקר ה-ASCT-1 תומך ביתרונות של CEA במטופלים צעירים מגיל 75 שנה עם היצרות אסימפטומטית של עורק הקרוטיד.

כעת עורכים החוקרים את מחקר ה-ASCT-2, בו הם משווים בין היעילות לטווח ארוך של CEA לעומת צנתור והנחת תומכן בעורק הקרוטיד.

Lancet. 2010;376:1074-1084

Lancet. 2010;376:1028-1030

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    מחלת כליות כרונית בשלב מתקדם מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים מבוגרים (Kidney Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת Kidney Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים מבוגרים שלקחו חלק במחקר SPRINT, קצב פינוי גלומרולארי נמוך ללא אלבומינוריה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה, אך ללא סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לסיווג KDIGO (או Kidney Disease: Improving Global Outcomes) של מחלת […]

  • ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    ההשפעה של חשיפה תוך-רחמית לחסמי ביתא על התוצאות סביב הלידה בנשים עם מחלת לב (Int J Cardiol)

    בנשים עם היסטוריה של מחלת לב תועד קשר בין חשיפה אימהית לחסמי ביתא ובין הסיכון לסיבוכים סביב הלידה, כאשר Labetalol לווה בסיכון הנמוך ביותר ללידת תינוק קטן לגיל ההיריון, בעוד שהממצאים תומכים בהמלצה להימנע משימוש ב-Atenolol. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חסמי ביתא משמשות לעיתים קרובות בזמן הריון, בעיקר בנשים עם מחלת לב. תרופות אלו […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה