פעולות המבוצעות באופן אוטומטי הן חלק אינטגראלי המופיע עם הניסיון, אך מומחים חייבים להצליח במעבר מאופן פעולה אוטומטי למצב פעולה מותאם סיטואציה בעת הצורך. במסגרת מחקר חדש החוקרים זיהו ואפיינו את הביטויים של תופעות ההאטה בזמן עבודה במקרה הצורך, במטרה להימנע מטעויות במהלך הניתוח.
החוקרים תשאלו 28 מנתחים ממגוון התמחויות בארבעה מרכזים רפואיים ועקבו אחר 6 מנתחי כבד-לבלב-מרה (29 מקרים, 147 שעות) במהלך השנים 2007-2009.
המנתחים תיארו והחוקרים זיהו ארבעה ביטויים פנומונולוגיים. בקצה הקיצוני ביותר, “עצירה”, המנתחים למעשה עצרו את הפרוצדורה, בעוד שבקצה היציב ביותר, “כיוונון עדין”, המנתחים יכלו להמשיך בפרוצדורה ולהתמקד באירועים קטנים בו-זמנית. תופעה נפרדת של “ציפה”, שימשה לתיאור מנתחים שנכשלו ביציאה ממצב הפעולה האוטומטי כאשר נדרשו, והתוצאה הייתה טעויות או כמעט-טעויות בניתוח.
החוקרים מסכמים וכתבים כי הביטויים של תופעת ההאטה משקפים מיקוד קוגניטיבי מחדש בזמן רגעים קריטיים יותר במהלך הניתוח. יתרה מזאת, החוקרים טוענים כי ניתן לבצע פעולות באופן אוטומטי תוך הקדשת תשומת לב לפרטים (“כיוונון עדין”) וכן ללא תשומת לב למצבים אחרים (“ציפה).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!