מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Academy of Pediatrics (AAP) עולה כי מתמחה בכירורגיה הצליח לאבחן דלקת של התוספתן באמצעות אולטראסאונד באותה מידה של דיוק כמו רדיולוגים.

למחקר זה מצטרף מחקר נוסף אשר הוצג בתחום באותו הכנס, אשר אף הוא מציע כי חולים עם חשד לדלקת של התוספתן יכולים להיות מאובחנים ללא מעורבות רדיולוגים או סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

על פי המחקר השני, מתמחים בכירורגיה מסוגלים לאבחן דלקת של התוספתן בצורה מדויקת באמצעות היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית לבדן.

במסגרת המחקר הראשון, עבר החוקר הראשי, שהינו מתמחה בכירורגיה, קורס בסונוגרפיה של הבטן אשר נמשך סוף שבוע אחד, ולאחריו עשה שימוש בטכניקה שרכש בשילוב עם בדיקה גופנית על מנת להעריך 54 חולים אשר הופנו בחשד לדלקת של התוספתן. מבין אלו, 21 מהנבדקים עברו בדיקת אולטראסאונד בידי מחלקת הרדיולוגיה בטרם בדיקתו, אולם נשמרה הסמיות שלו לתוצאותיהן. האבחנה הסופית אושרה על פי ממצאים ניתוחיים ופתולוגיים, ולפיהם 29 מבין 54 הנבדקים (54%) אכן סבלו מדלקת חריפה של התוספתן.

החוקרים השוו את מידת הדיוק של אבחנותיו של המתמחה לאלו של הרדיולוגים אשר בדקו 21 מאותם חולים, וכן עם מידת הדיוק אשר פורסמה במחקר פרוספקטיבי גדול של אבחון דלקת של התוספתן בידי רדיולוגים, שראה אור בשנת 2002 בירחון Radiology.

החוקרים מצאו כי המתמחה הראה אותה מידה של דיוק כמו זו של הרדיולוגים. תוך שימוש באולטראסאונד בלבד, הוא הגיע לדיוק של 87%, וכאשר שילב בדיקה זו עם בדיקה גופנית, הדיוק של אבחנתו הגיע לכדי 89%. לשם השוואה, מציינים החוקרים כי מידת הדיוק של הרדיולוגים בקרב 21 החולים שבדקו עמדה על 81% בלבד. במחקר הפרוספקטיבי שהוזכר, עמד ערך זה על 89%.

החוקרים מוסיפים כי לא נצפה הבדל מובהק במידת הדיוק, הערך המנבא השלילי, הערך המנבא החיובי, הסגוליות, שיעור התוצאות החיוביות בשוגג או השליליות בשוגג או הרגישות, וזאת ללא תלות באם עשה המתמחה שימוש באולטראסאונד בלבד, בשילוב עם בדיקה גופנית או באם רדיולוגים הם שביצעו את בדיקת האולטראסאונד.

עם זאת, עולה השאלה האם קיים בכלל צורך בבדיקות דימות באבחון של דלקת של התוספתן. לטענת החוקרים העומדים מאחורי המחקר השני, ניתן לעשות אבחנה מדויקת של דלקת חריפה של התוספתן באמצעות אנמנזה, בדיקה גופנית וסרולוגיות במרבית הילדים. במחקר זה, מתמחים בכירורגיה ורופאי ילדים בכירים בדקו 74 ילדים עם כאבי בטן חריפים בטרם אלו עברו סריקות CT. בנוסף, נמדדו ריכוזי ה-CRP, אושרו אבחנות האפנדיציטיס באמצעות פתולוגיה, ובוצע מעקב בן כשבועיים אחר החולים.

החוקרים מצאו כי צוות הרופאים הבכירים הגיעו לדיוק של 95% ללא שימוש ב-CT, וזאת בהשוואה ל-93% דיוק עם שימוש בו. אבחנה באמצעות רמות ה-CRP הביאה אף היא ל-93% דיוק, שיעור גבוה מכפי שדווח ביחס לספירת הדם הלבנה, לדבריהם.

מומחה אשר הגיב לפרסום הדברים ציין כי לא לכל מרכז רפואי הצוות אשר מסוגל לעשות אבחנה זו. לדבריו, הנטייה לעשות שימוש רב יותר בבדיקות דימות לצורך אבחנת דלקת חריפה של התוספתן מונעת במידה רבה מחששות מפני תביעות משפטיות, ולא קיימות ראיות לפיהן אלו אכן מסייעות לטיפול בחולים.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Academy of Pediatrics (AAP) אשר נערך בסן-פרנסיסקו בחודש אוקטובר 2010.

לידיעה במדסקייפ