מינון מתדון שהאם צורכת אינו משפיע על סיכון לתסמונת גמילה בילוד (מתוך ה- Addiction)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שפורסם בירחון Addiction בספטמבר 2010, עולה כי הסיכוי של ילוד לפתח תסמונת גמילה אינו תלוי במינון האחזקה של מתדון באם.

החוקרים מסבירים כי עבודתם אינם מדגימה השפעת מינון תגובה עקבית מבחינה סטטיסטית, ועד להצגת ראיות חדשות, הממצאים הנוכחיים תומכים בהנחיות הבינלאומיות שגורסות כי יש להשתמש במינוני מתדון מספקים להקלה על תסמיני גמילה ולמניעת שימוש בהרואין.

החוקרים ביצעו ניתוח של 67 מחקרים שכללו 5,139 ילודים על מנת לבדוק את ההשפעה של מינון מתדון באם על היארעות תסמונת גמילה בילוד.

ניתוח סיסטמתי זה נערך לאור הקשיים מולם עומדים רופאים ונשים הרות המכורות לאופיואידים בהחלטה על מינונים בעת ההריון, ולאור העדר מידע ברור אודות הגישה הנכונה במקרים אלו.

19 מחקרים הראו קשר בין מינון מתדון ובין היארעות תסמונת גמילה בילוד, חומרתה או משכה; 18 מחקרים לא מצאו כלל קשר, ו 30 מחקרים לא דיווחו על קשר שכזה.

לא הודגם הבדל מובהק סטטיסטית בהיארעות של תסמונת גמילה בילוד בין מינון גבוה יותר או נמוך פרט לשני יוצאי דופן: הסיכון היחסי של תסמונת גמילה בילוד עבור מינונים של 20 מ”ג ומטה ליום היה נמוך ב- 48% בהשוואה למינונים מעל 20 מ”ג ליום, ו והיה נמוך ב- 31% עבור מינונים של 40 מ”ג ומטה ליום בהשוואה למינונים מעל 40 מ”ג ליום.

כאשר הניתוח הוגבל למחקרים פרוספקטיביים או למחקרים שהשתמשו בשיטות ניקוד אובייקטיביות לאבחנת תסמונת גמילה בילוד, לא הודגמו הבדלים בהיארעות של התסמונת בילודים לנשים במינונים שונים.

החוקרים מסכמים כי לא קיימת ראיה מוצקה לכך שהפחתת מינון המתדון בהריון מוריד את שיעור ההיארעות של תסמונת גמילה בילוד.

Addiction

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה