ניתוח לייזר לטיפול בתסמונת הנדירה PDS (Pigment Dispersion Syndrome) אינו מאט או מונע התפתחות גלאוקומה פיגמנטרית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש.
החוקרים מסבירים כי תסמונת PDS נפוצה בעיקר בלבנים, עם שכיחות של כ-2.45% באוכלוסייה הלבנה. ההפרעה גורמת לתאי פיגמנט בקשתית להיפרד ולשקוע באזורים אחרים בעין, ובסופו של דבר תתכן עלייה בלחץ התוך-עיני עד להתפתחות גלאוקומה.
לפי ההשערה,, ניתוח לייזר Neodymium:Yttrium-Aluminum-Garnet עשוי לתקן את הפגיעה בחלק ההיקפי של הקשתית ע”י איזון לחצים במדור הקדמי והאחורי.
במסגרת המחקר הפרוספקטיבי חולקו 57 חולים ל-Laser Iridotomy ו-59 חולקו לקבוצת פלסבו ללא ניתוח לייזר. כל 116 החולים סבלו מיתר לחץ עיני, עם לחץ תוך עיני של לפחות 21 מ”מ כספית. במהלך שלוש שנות מעקב, ב-8 עיניים בקבוצת הטיפול בלייזר ו-3 עיניים בקבוצת הביקורת התפתחה גלאוקומה פיגמנטרית. חציון הזמן עד להתפתחות גלאוקומה עמד על 19.8 חודשים בקבוצת ההתערבות ו-12.9 חודשים בקבוצת הביקורת.
למרות שלא זוהה הבדל מובהק סטטיסטית, הסיכוי להתפתחות גלאוקומה בתוך שלוש שנים היה גבוה יותר פי 3.03 עם טיפולי לייזר בהשוואה לפלסבו.
החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר סותרים את ההשערה הרווחת לפיה תתכן תועלת לניתוח לייזר לטיפול בעיניים עם לחץ תוך-עיני מוגבר ו-PDS. הם משערים כי עדיין תתכן תועלת בחולים ללא יתר לחץ עיני. יתרה מזאת, ייתכן כי הטיפול יהיה יעיל באוכלוסיות מסוימות.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!