האם טיפול בסטטינים מפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים עתידיים? (מתוך כנס CHEST 2010)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting עולה כי השימוש בסטטינים בקרב חולים קרדיולוגיים שאינם מאושפזים, ובייחוד נשים, היה קשור בשיעור נמוך יותר של אירועים קרדיווסקולאריים ארוכי טווח.

לדברי החוקרים, שמו לב כי לאורך העשורים האחרונים חלה ירידה דרסטית במספר האירועים הקרדיווסקולאריים, לרבות ניתוחי מעקפים (Coronary artery bypass grafts, CABG), אוטמים לבביים ושימוש בתומכנים. הם שיערו כי מגמה זו עשויה לנבוע מהשינוי שחל באופן הטיפול בחולים, עם שימוש רב יותר בחסמי בטא, חסמי ACE וסטטינים.

על מנת לבחון שמא סטטינים הם האחראים על הורדת ההיארעות של אוטמים לבביים, צנתורים (Percutaneous coronary interventions, PCI) או ניתוחי מעקפים, סקרו החוקרים את גיליונותיהם הרפואיים של 305 חולים אשר לא קיבלו סטטינים במהלך השנה הראשונה לטיפול במרפאה קרדיולוגית, אולם טופלו בתכשירים אלו מאוחר יותר.

החוקרים מדווחים כי מבין 305 החולים, 217 היו גברים ו-88 נשים, עם גיל ממוצע של 74 שנים. הם חישבו את התוצאות הקליניות ארוכות הטווח לרבות שיעורי ההיארעות של MI, PCI ו-CABG תוך התייחסות למועד התחלת השימוש בסטטינים. משך המעקב הממוצע אחר החולים היה 66 חודשים לפני השימוש בסטטינים ו-66 חודשים לאחר התחלתו (ללא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות).

לפני השימוש בסטטינים, מציינים החוקרים כי MI אירע ב-31 מבין 305 החולים  (10%), בעוד שלאחר התחלת השימוש בהם אירעו מקרי MI חדשים ב-13 מבין 305 החולים (4%; p<0.01). באופן דומה, PCI בוצע ב-66 מבין 305 החולים (22%) לפני התחלת השימוש בסטטינים לעומת 41 מבין 305 (13%) לאחריו (p<0.01). ניתוח CABG בוצע ב-56 חולים (18%) וב-20 חולים (7%), בהתאמה (p<0.001).

החוקרים טוענים כי למיטב ידיעתם טרם נבדקו ההשפעות של סטטינים לאורך זמן כה רב. הם מסיקים מתוצאות מחקרם זה כי סטטינים הינם ככל הנראה קבוצת התרופות הפוטנטית ביותר בנמצא לטיפול בחולים עם מחלת לב כלילית.

מומחה בקרדיולוגיה אשר נתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי הממצאים אכן מאוד סוגסטיביים, אם כי מחקר פרוספקטיבי או אפילו מחקר מקרה-ביקורת שיערכו בשאלה זו יוכלו בוודאי לסייע בשלילת גורמים משפיעים אחרים. הוא סבור כי מחקר זה לא היה די חזק, לאור העובדה כי איננו מחקר פרוספקטיבי וכי לא בוצע בהקצאה אקראית של המטופלים במטרה לנסח המלצה ספציפית ביחס לשימוש בסטטינים, ועם זאת המחקר מעלה לדבריו שאלה ביחס להשפעות פליאוטרופיות אפשריות של קבוצת תרופות זו.

באותו עניין, נזכיר מחקר נוסף אודותיו דיווחנו לאחרונה אשר הוצג בכנס השנתי של ה American Society of Anesthesiologists (ASA), ולפיו קיים קשר בין טיפול טרוםניתוחי בסטטינים ובין ירידה בתמותה לאחר ניתוח מעקפים.

מתוך הכנס CHEST 2010: American College of Chest Physicians Annual Meeting אשר נערך בוונקובר בחודש נובמבר 2010.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    הסתיים קורס מתקדם ראשון לטיפול בהשמנה בצפון – שתוף פעולה של ספרת הסוכרת בגליל והטכניון

    38 בוגרים ובוגרות סיימו החודש קורס מתקדם לטיפול בהשמנה, בניהולו האקדמי של פרופ' נעים שחאדה, יוזמה משותפת של ספרת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי וביה"ס ללימודי המשך של הטכניון. הבוגרים, ברובם רופאי משפחה, למדו על מגפת ההשמנה מהיבטים שונים כשהמטרה היא להכשיר את הצוותים הרפואיים להתמודד עם מגפת ההשמנה.

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

  • האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    האם טיפול ב-Semaglutide מעלה את הסיכון ל-NAION? (מתוך JAMA Ophthalmol)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2, עודף-משקל או השמנת-יתר, טיפול ב-Semaglutide מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של NAION (או Non-Arteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. המחקר הרטרוספקטיבי כלל 16,827 חולים ממרכז Massachusetts Eye and Ear בבוסטון. החוקרים התמקדו ב-710 חולים עם סוכרת מסוג 2 , כולל 194 חולים שקיבלו […]

  • מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    מה בין משך השינה ובין לחץ הדם בצעירים? (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי משך שינה ארוך יותר והתחלת שינה בשעה מוקדמת יותר מלווים במדדי לחץ דם נמוכים יותר. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום אין בהמלצות התייחסות ליעד דפוסי שינה אופטימאליים כטיפול ביתר לחץ דם. כעת הם בחנו את הקשר בין משך ומועד שינה […]

  • אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אפשרויות טיפול תרופתי באלופציה אראטה (U.S. Pharmacist)

    אלופציה אראטה, הפרעת שיער אוטואימונית לא צלקתית, הינה בעלת שיעור היארעות של עד כ-2% במהלך החיים ועלולה להשפיע על תחומים פסיכולוגיים, רגשיים וחברתיים. יהונתן ניסן משתף את מאמר העוסק בהפרעה מה- U.S. Pharmacist, בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג.

  • גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לתמותה במבוגרים עם מחלת לב מולדת ואנדוקרדיטיס זיהומי (Int J Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי שיעורי התמותה משנית לאנדוקרדיטיס זיהומי במבוגרים עם מחלת לב מולדת הם נמוכים, אך טיפול שמרני במקרים אלו מלווה בסיכון הגבוה ביותר לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת לב מולדת זרימת דם טורבולנטית חריגה מלווה בסיכון הגבוה ביותר לאנדוקרדיטיס זיהומי. למרות התקדמות באבחנה וטיפול, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה