במאמר חדש שפורסם במהדורת 17 בנובמבר של Journal of the American Medical Association מציגים מומחים את העדויות הנוכחיות בנוגע לאבחנה והטיפול בדלקת חריפה של האוזן התיכונה.

החוקרים מסבירים כי דלקת חריפה של האוזן התיכונה הינה הסיבה הנפוצה ביותר בגינה ניתן טיפול אנטיביוטי לילדים בארצות הברית. קיימת שונות נרחבת בדרכי האבחנה והטיפול. עד כה נערכו מספר סקירות סיסטמיות להערכת דרכי האבחנה והטיפול בדלקת חריפה של האוזן התיכונה, כולל ממחקר משנת 2001, שהיווה את הבסיס להנחיות ה-American Academy of Pediatrics ו-American Academy of Family Physicians. מאז נערכו מחקרים חדשים, השימוש בחיסון PCV7 (Pneumococcal Conjugate Vaccine) הפך נפוץ יותר וחל שינוי בגישה של הרופאים בנוגע לבחירת הטיפול האנטיביוטי כנגד דלקת חריפה של האוזן התיכונה.

החוקרים סקרו את ההמלצות אודות אבחנה וטיפול בדלקת חריפה של האוזן התיכונה, והקשר למתן חיסון PCV7 בתקופה שבין ינואר 1999 עד יולי 2010.

מבין 8945 מקורות שנבחנו, החוקרים כללו בסקירה 135 מחקרים. שני חוקרים סקרו באופן בלתי-תלוי את המאמרים שנאספו והעריכו את איכות המחקרים.

חלק קטן מהמחקרים שנכללו העריכו את דרכי האבחנה. אבחנה מדויקת לוותה בממצאים בבדיקת האוזן של בלט עור התוף ואודם. למרות שמחקרים מעטים התייחסו לממצאים המיקרוביולוגיים לפני ואחרי חיסון PCV7, מהנתונים הזמינים עולה כי שכיחות Streptococcus Pneumonia ירדה (מ-33-48% ל-23-31%) ושכיחות Haemophilus Influenzae עלתה (41-43% לעומת 56-57%).

בהשוואה לפלסבו, טיפול מיידי באמפיצילין או מוקסיפן לווה בשיעורי הצלחה קלינית גבוהים יותר בטווח הקצר (73% לעומת 60%). עם זאת, גישה זו לוותה בעלייה של 3-5 בשיעורי פריחה או שלשולים. הצלחה קלינית הייתה גבוהה יותר עם טיפול אנטיביוטי מיידי לעומת טיפול מאוחר ב-2 מבין 4 מחקרים (95% לעומת 80%).

לא היו נתונים זמינים אודות ההשפעות ארוכות הטווח על עמידות לטיפול אנטיביוטי. באופן כללי, הסקירה לא הדגימה הבדלים מובהקים ביעילות של התכשירים האנטיביוטיים.

הממצאים בבדיקת האוזן חשובים לאבחנה מדויקת של דלקת חריפה של האוזן התיכונה. הפתוגנים האחראיים לדלקת חריפה של האוזן התיכונה השתנו עם מתן PCV7. לטיפול אנטיביוטי יעילות מעט יותר גבוהה מהעדר מתן טיפול, אך עם תופעות לוואי ב-4-10% מהילדים. מרבית הטיפולים האנטיביוטיים היו בעלי שיעורי הצלחה קלינית דומים.

החוקרים מצאו עדויות המסייעות בהכוונת האבחנה והטיפול בדלקת חריפה של האוזן התיכונה; עם זאת, דרושים מחקרים נוספים להערכת הדיוק האבחנתי באמצעות שלושה קריטריונים אבחנתיים להגדרת דלקת חריפה של האוזן התיכונה; נתוני מעקב נוספים אודות הפתוגנים הגורמים לדלקת חריפה של האוזן התיכונה, בעיקר לאור חיסון PCV13 שאושר לאחרונה ומחקרים באיכות גבוהה יותר בנוגע לטיפול בדלקת חריפה של האוזן התיכונה הכוללים קריטריונים אבחנתיים ברורים וכלים מוגדרים יותר להגדרת הצלחה קלינית.

JAMA. 2010;304:2161-2169

לידיעה במדסקייפ