מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם ב- BJU International, עולה כי Tamsulosin, אנטגוניסט לקולטן אלפא-אדרנרגי הינו תרופת קו ראשון טובה לטיפול בחולים עם אבנים בשופכנים הדיסטלים וכאב עוויתי במסגרת מרפאה.
החוקרים מצאו כי התרופה טובה משמעותית יותר מחסם תעלות הסידן nifedipine בהקלה על עווית כלייתית ובהקלה על מעבר האבן ממצאים העולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קליניים אחרים.
החוקרים מסבירים כי טיפול באבני שופכנים באמצעות אנטגוניסטים אלפא-אדרנרגים, חסמי תעלות סידן ותרופות נוגדות בצקת מקבלות תשומת לב הולכת וגוברת.
במחקר הנוכחי נכללו 3,189 נבדקים בסין אשר סבלו מאבני שופכנים דיסטלים ועווית כלייתית, וחולקו לשתי קבוצות מותאמות לפי גיל, מין, גודל האבן ומיקומה, כאשר באחת ניתנה התרופה tamsulosin, ובשניה nifedipine.
גודל האבן החציוני בכל המחקר עמד על 5.7 מ”מ.
חולים בקבוצת ה- tamsulosin נטלו 0.4 מ”ג אחת ליום, חולים בקבוצת ה- nifedipine נטלו 10 מ”ג 3 פעמים ביום. בנוסף, כל הנבדקים נטלו levofloxacin במינון של 0.2 ג’ 3 פעמים ביום, וקיבלו הוראה לשתות לפחות 2 ל’ מים מדי יום.
במהלך זמן מעקב מירבי של 4 שבועות, שיעורי הוצאת אבן עמדו על 95.86% בקבוצת ה- tamsulosin, ו 73.51% בקבוצת ה- nifedipine (P < 0.01).
בנוסף, נדרש זמן קצר יותר, בממוצע, לסלק אבן תחת טיפול ב- tamsulosin בהשוואה ל- nifedipine (78.35 לעומת 137.93 שעות; P < 0.01).
נוטלי ה- tamsulosin השתמשו פחות במשככי כאבים (1.53% לעומת 4.84%; P < 0.01), וכאשר השתמשו במשככי כאבים נטלו מינון נמוך יותר (52.35 לעומת 109.33 מ”ג; P < 0.01).
לא הודגם הבדל מובהק סטטיסטית בהיארעות תופעות לוואי. תופעות הלוואי היו באופן כללי קלות, ואף לא אחת הביאה להפסקת השתתפות במחקר.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!