מאת ד”ר אולה קראסיק

מחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת PLoS One מציג מטא-אנליזה של מחקרים העוסקים ביעילות של חומצה פולית, המורידה רמות הומוציסטאין, במניעת ארועים קרדיווסקולריים. החוקרים מציעים כי שימוש באספירין עשוי היה למסך השפעת הירידה בהומוציסטאין על הסיכון למחלת לב איסכמית.

מחקרים אפידמיולוגיים גנטיים הדגימו בעבר אפשרות לקשר בין רמת הומוציסטאין (homocysteine ) בדם לבין מחלת לב איסכמית. כך, אנשים עם וריאנט TT (אנזים בלתי פעיל) של גן MTHFR המקודד לאנזים שמשתתף בפרוק הומוציסטאין נמצאים בסיכון גבוה באופן משמעותי למחלת לב איסכמית מאשר אנשים עם וריאנט CC , הקשור ברמה נמוכה יותר של הומוציסטאין.

אמנם, מחקרים אקראיים אשר בדקו יעילות של טיפול בחומצה פולית, המורידה רמת הומוציסטאין, לא מצאו ירידה בארועים קרדיווסקולריים. בנסיון להסביר תופעה זו חילקו החוקרים את המחקרים בנושא לפי שימוש המשתתפים באספירין.

התוצאות הדגימו כי במחקרים בהם השימוש באספירין היה גבוה, הורדת הומוציסטאין על ידי חומצה פולית אכן לא הביאו לירידה בארועים קרדיווסקולריים. אמנם, במחקרים בהם השימוש באספירין היה נמוך, שימוש בחומצה פולית כן הוריד את שיעור הארועים הקרדיווסקולריים בכ-6%.

החוקרים מסבירים כי הומוציסטאין מעודד אגרגציה של טסיות. במחקרים אשר בדקו יעילות חומצה פולית השתתפו מטופלים רבים עם מחלת לב איסכמית תחת טיפול באספירין. טיפול זה עשוי היה למסך את האפקט של הורדת רמת הומוציסטאין.  

אם כן, תוצאות המחקר מדגימות כי מטופלים אשר נוטלים אספירין לא נהנים מאפקט הורדת ההומוציסטאין על ידי חומצה פולית. אמנם, אם לחומצה פולית אכן יעילות במניעת ארועים קרדיווסקולריים במטופלים אשר לא נוטלים אספירין, אזי לחומצה הפולית חשיבות במניעה ראשונית, אך לא במניעה שניונית. תוצאות אלה תומכות בתוצאות מחקר קודם, אשר מצא כי חומצה פולית עשויה למנוע ארועים מוחיים. החוקרים מציינים כי במחקר קודם זה פחות מטופלים נטלו אספירין, ועל כן ההשפעה החיובית של החומצה הפולית.

החוקרים בצעו מטא-אנליזה מחודשת של 75 מחקרים גנטיים ושל 14 מחקרים אקראיים. המחקרים הגנטיים השוו שכיחות של וריאנט TT ו-CC במעל 22,000 מטופלים עם מחלת לב איסכמית לעומת מעל 23,000 משתתפים בקבוצת ביקורת ללא מחלת לב. התוצאות הדגימו כי מטופלים עם גנוטיפ TT נמצאים בסיכון גבוה ב-16% לפתח מחלת לב איסכמית מאשר מטופלים עם גנוטיפ CC (יחס סיכויים odds ratio של 1.16, עם P=0.006 ). לאחר תקנון לרמת הומוציסטאין נמצא כי סיכון זה קשור לרמת הומוציסטאין ולא לגנוטיפ ישירות. כלומר, מטופלים עם רמות דומות של הומוציסטאין נמצאו בסיכון דומה למחלת לב איסכמית, ללא קשר לגנוטיפ. יחס הסיכויים למחלת לב איסכמית עולה ב-1.13 עבור כל עליה של 1 מיקרומול לליטר בריכוז הומוציסטאין בדם. החוקרים מצאו כי במשתתפים ללא מחלת לב איסכמית רמת הומוציסטאין בהנתן גנוטיפ TT גבוהה בממוצע ב-1.9 מיקרומול לליטר מאשר במשתתפים עם גנוטיפ CC .

במטא- אנליזה השניה של 14 מחקרים אקראיים נכללו סך של כמעט 40,000 משתתפים. מחקרים אלה בדקו השפעת נטילת ויטמינים מקבוצת B על רמת הומוציסטאין. התוצאות הדגימו כי נטילת ויטמינים מקבוצת B קשורה לירידה ממוצעת של 3.3 מיקרומול לליטר ברמת הומוציסטאין בדם, אך אינה קשורה לירידה במחלת לב איסכמית. מתוך מחקרים אלה, ב-5 מחקרים עם שימוש מועט באספירין נמצא כי חומצה פולית מורידה במקצת הארעות מחלת לב איסכמית במשתתפים אלה יחס סיכויים למחלת לב איסכמית בהנתן טיפול בחומצה פולית של 0.94 בשימוש נמוך באספירין לעומת 1.09 בשימוש גבוה באספירין (P עבור ההבדל 0.037).

מומחית מהתחום מציינת כי במטא-אנליזה זו לא נכלל מחקר מטא-אנליזה גדול אשר לא מצא קשר בין נטילת חומצה פולית לבין הארעות מחלת לב איסכמית, ללא קשר לנטילת אספירין. החוקרים מסכמים וכותבים כי חומצה פולית הינה תוסף מזון בטוח לשימוש, אשר עשוי להוריד את הסיכון לארועים קרדיווסקולריים באנשים אשר לא נוטלים אספירין.

PLoS One, February 2011

לידיעה באתר theHeart