מתוצאות מחקר REDEEM (Reduction with Dutasteride of Clinical Progression Events in Expectant Management) עולה כי ייתכן ויש מקום לטיפול ב- Dutasteride (אבודרט) בחולים עם סרטן ערמונית, כאשר בגברים שטופלו בתרופה משך הזמן עד להתקדמות סרטן ערמונית היה ארוך יותר, בהשוואה לחולים שטופלו בפלסבו.
עם זאת, מומחה בתחום כינה את המחקר “מחקר שלילי” והדגיש כי קצב התקדמות המחלה בשתי הקבוצות היה די דומה בתום המחקר, לאחר שלוש שנים.
החוקרים מציינים כי Dutasteride אושר לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית, אך נדחה לאחרונה ע”י ה-FDA לטיפול כנגד סרטן ערמונית. עם זאת, ממחקר REDEEM עולה כי ייתכן ויש מקום לטיפול בגברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך, המעוניינים בתקופת מעקב.
כל 302 הגברים שלקחו חלק במחקר REDEEM אובחנו עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך, מוכח בביופסיה, והוקצו לטיפול מעקב פעיל תכנית של ניטור סמני המחלה בניסיון להימנע מטיפול מיותר בממאירויות אינדולנטיות. הם חולקו באקראי לפלסבו או טיפול ב- Dutasteride (0.5 מ”ג ביום) עם ביופסיות מעקב לאחר 1.5 ו-3 שנים.
יעד הסיום העיקרי של המחקר היה הזמן עד להתקדמות סרטן הערמונית והתקדמות תרפויטית, שהוא הזמן עד להתחלת טיפול אגרסיבי יותר, דוגמת ניתוח.
בהשוואה לפלסבו, טיפול ב- Dutasteride הביא לעיכוב משמעותי בהתקדמות סרטן ערמונית במהלך שלוש שנות המחקר (RRR = 38.9%, p=0.007).
החוקרים כותבים כי בשתי קבוצות הטיפול תועד שיעור דומה של חולים (כ-15%) בהם חלה התקדמות במדד גליסון ל-7-8. עם זאת, הסוגיה החשובה יותר נובעת מכך שבמחקרים קודמים שכללו עשרות אלפי חולים, הטיפול ב- Dutasteride ו-Finasteride לווה בסיכון מוגבר לאבחנת מחלה בדרגה-גבוהה. במחקר REDEEM, בביופסיה האחרונה, רק בשלושה גברים בקבוצת הפלסבו ושניים בקבוצת הטיפול ב- Dutasteride מדד גליסון עמד על 8; באף אחד מהם לא תועד מדד גליסון של 9/10.
בנוסף, ב-23% מהגברים בקבוצת הפלסבו (n=31) ו-36% מהגברים בקבוצת Dutasteride (n=50) לא זוהתה מחלה ממארת בביופסיה האחרונה. החוקרים גם מצאו כי רמת החרדה עקב סרטן ערמונית הייתה נמוכה יותר בקרב מטופלים ב- Dutasteride בהשוואה למטופלי פלסבו (p=0.036).
2011 Genitourinary Cancers Symposium (GUCS).
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!