מהו משטר החיסון המועדף כנגד HBV בקרב מבוגרים עם זיהום HIV-1? (מתוך JAMA)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אפריל של ירחון Journal of the American Medical Association (JAMA) עולה כי במבוגרים עם זיהום ב-HIV-1, מתן תוך-שרירי של ארבע מנות של חיסון כנגד Hepatitis B virus (HBV) במינון כפול, או מתן תוך-עורי של 4 מנות במינון נמוך, מביאים לשיפור בתגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר, שהינו מחקר מבוקר רב-מרכזי וגדול אשר בוצע תוך הקצאה אקראית של החולים, מסבירים כי יש צורך בחיפוש אחר לוחות זמנים חלופיים שהינם אימונוגניים יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל כנגד HBV בקרב חולים עם HIV-1. לדבריהם, מחקרים קודמים בתחום הציעו כי שינוי לוח הזמנים המקובל לחיסון כנגד HBV (ובו מינונים גבוהים יותר של החיסון, הארכת משך משטר החיסונים או שניהם גם יחד) או לחילופין הוספת אדג’ובנט לחיסון עשויים להגביר את שיעור התגובה אליו.

המחקר נערך ב-33 מרכזים רפואיים בצרפת, ונכללו בו חולים ממאגר ה-French National Agency for Research on AIDS and Viral Hepatitis בין החודשים יוני 2007 ואוקטובר 2008, כאשר הביקור האחרון של כל החולים נעשה בחודש יולי 2009. החולים היו כולם מבוגרים עם זיהום HIV-1 אשר היו סרונגטיביים ל-HBV והראו ספירות CD4 של למעלה מ-200 תאים למיקרוליטר.

החולים הוקצו אקראית לאחת משלוש זרועות מחקר: בקבוצה הראשונה נכללו 145 חולים אשר קיבלו שלוש זריקות תוך-שריריות של המינון המקובל (20 מיקרוגרם) של חיסון רקומביננטי כנגד HBV בשבועות 0, 4 ו-24 (קבוצת ה-IM20 X 3); בקבוצה השנייה נכללו 148 חולים אשר קיבלו ארבע מנות תוך-שריריות של חיסון רקומביננטי כנגד HBV במינון כפול (40 מיקרוגרם הניתנים כשתי זריקות של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (IM40 X 4); ובקבוצה השלישית נכללו 144 חולים אשר הוקצו לקבל ארבע זריקות תוך-עוריות (Intra-dermal) של חיסון רקומביננטי כנגד JBV במינון נמוך (4 מיקרוגרם, הניתנים כחמישית זריקה של 20 מיקרוגרם) בשבועות 0, 4, 8 ו-24 (קבוצת ID4 X 4).

יעדי המחקר העיקריים היו שיעור המגיבים בשבוע 28, כפי שהוגדר כרמת Hepatitis B surface antibody (anti-HBs) של למעלה מ-10 mIU/mL בנבדקים אשר קיבלו לפחות מנה אחת של החיסון. בניתוח הנתונים הראשוני, נחשבו חולים עם מדידה חסרה של טיטר נוגדני anti-HBs בבדיקה האחרונה של שבוע 28 כלא-מגיבים.

החוקרים מדווחים כי מבין 437 החולים אשר הוקצו אקראית לאחת משלוש הקבוצות, 11 לא קיבלו חיסון כלל; בתום 28 שבועות, 396 היו בעלי מדידת טיטר נוגדני anti-HBs. בנקודת זמן זו, אחוז המגיבים עמד על 65% (95% CI = 56%-72%) בקבוצת IM20 X 3 (כך ב-91 חולים); 82% (95% CI = 77%-88%) בקבוצת IM40 X 4 (כך ב-119 חולים; p<0.001 לעומת הקבוצה הראשונה); ו-77% (95% CI = 69%-84%) בקבוצת ID4 X 4 (כך ב-108 חולים; p=0.02 בהשוואה לקבוצה הראשונה). לדבריהם, לא נצפה הבדל נראה לעין במדדי הבטיחות וכן לא נצפתה השפעה על ספירת תאי ה-CD4 או על העומס הנגיפי.

לדברי החוקרים נרשם מקרה אחד בלבד של תופעת לוואי רצינית אשר יתכן וקשורה לחיסון, וזאת בנבדק אשר הוקצה לקבוצת IM40 X 4, וכן נצפתה היארעות גבוהה יותר של תופעות לוואי באתר ההזרקה בקבוצת ID4 X 4 בהשוואה לקבוצת ה-IM20 X 3. עם זאת, שיעורי התגובות הסיסטמיות היו דומות בסך הכל בין שלוש הקבוצות.

החוקרים מסיקים כאמור כי במבוגרים עם זיהום HIV-1, הן משטר חיסונים של ארבע מנות תוך-שריריות במינון כפול והן משטר של ארבע מנות תוך-עוריות במינון נמוך הביאו לשיפור התגובה הוירולוגית בהשוואה למשטר החיסונים המקובל.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את העובדה כי הוערך טיטר נוגדני anti-HBs בסרום ולא הגנה מפני זיהום HBV, את חוסר היכולת לקבוע הגנה ארוכת-טווח מפני זיהום זה, ואת חוסר היכולת לבחון ולהשוות בין משטר טיפול של שלוש מנות במינון כפול וכזה של שלוש מנות במינון כפול. בנוסף, לא נכללו במחקר חולים עם ספירות תאי CD4 של פחות מ-200 תאים למיקרוליטר.

החוקרים מסכמים כי במשטר החיסונים בו קיבלו הנבדקים ארבע מנות תוך-שריריות של החיסון כנגד HBV במינון 40 מיקרוגרם, נמצא כי טיטר מגן של נוגדני anti-HBs הושג מהר יותר בהשוואה למשטר החיסונים המקובל, בו ניתנות שלוש מנות תוך-שריריות של החיסון במינון 20 מיקרוגרם. לפיכך, בתנאי החיים האמיתיים, גם ללא השלמת המשטר המומלץ של ארבע מנות החיסון, הרי שניתן להשיג מידה טובה של הגנה כנגד זיהום HBV כבר לאחר קבלת שלוש מנות.

JAMA 2011;305:1432-1440

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למתן Teclistamab כנגד מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול (N Engl J Med)

    תוצאות מבטיחות למתן Teclistamab כנגד מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Teclistamab, תכשיר המכוון כנגד B-Cell Maturation Agent (או BCMA), הוביל לשיפור פעילות מחלה בארבעה חולים עם מחלות אוטואימוניות עמידות לטיפול. בתיאור מקרה שפורסם בנפרד, Teclistamab השרה הפוגה בחולה עם לופוס עמידה לטיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירה במזון מעובד מלווה בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום (Gastroenterology)

    דיאטה עתירת מזון מעובד שנקשרה עם חותמת מיקרוביאלית של סרטן מעי גס ורקטום מצויה בקורלציה חיובית עם סיכון מוגבר לסרטן מעי גס ורקטום, בפרט גידולים עם עדות ל-Fusobacterium nucleatum, זן pks של Escherichia coli ו-ETBF (או Enterotoxigenic Bacteroides fragilis). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נכון להיום, אין מחקרים להערכת ההשפעה של דפוס תזונה (במקום רק […]

  • טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    טיפול בסטטינים עשוי לשפר בריאות כבדית בחולים עם מחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית (Gut)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut עולה כי טיפול בסטטינים בחלים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית מלווה בסיכון נמוך יותר בטווח הארוך לתמותה מכל-סיבה, סיבוכים משנית למחלת כבד והתקדמות נוקשות כבדית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שבחולים רבים עם מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ישנה התוויה לטיפול בסטטינים, כולל מחלות […]

  • האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    האם תרופות שאינן סטטינים להפחתת כולסטרול מגנות מפני סרטן כבד? (Cancer)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer עולות עדויות התומכות בהשפעה המגנה של סטטינים מפני סרטן כבד ומעידות על השפעה מגנה דומה גם עם תכשירים שאינם סטטינים ומפחיתים רמות שומנים בדם הודות לעיכוב ספיגת כולסטרול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים רבים הציעו כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לסרטן כבד, אך לא ידוע אם לתרופות […]

  • גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    גישה עוקבת הכוללת בדיקת קפסולה ואנדוסקופיה כפולת בלון של המעי מסייעת בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק (Digestive and Liver Disease)

    בדיקת קפסולה והשלמת אנדוסקופיה כפולת בלון של המעי (Double Balloon Enteroscopy) מסייעות בזיהוי סיבוכים משנית למחלת צליאק מעבר לאלו הניתנים לאבחון באמצעות גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Digestive and Liver Disease. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקווים המנחים ממליצים על השלמת בדיקת קפסולה ולאחריה אנטרוסקופיה לאבחנה ומעקב אחר מחלת צליאק […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

  • מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    מחלת כבד כרונית הינה גורם סיכון לסיבוכים ותמותה בחולים עם דלקת לבלב חדה (Sci Rep)

    בחולים עם אבחנה של דלקת לבלב חדה, נוכחות מחלת כבד כרונית מלווה בעליה של למעלה מכפליים בסיכון לתמותה באשפוז לצד שיער גבוה יותר משמעותית שם סיבוכים סיסטמיים ומקומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור גורמי הסיכון החופפים, חשוב לאסוף מידע אודות הקשר בין דלקת לבלב […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה