איגוד ה-NAMS (North American Menopause Society) פרסם עדכון של נייר העמדה בנוגע לטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה.
ברקע למאמר מסבירים החוקרים כי אוסטיאופורוזיס נפוצה במיוחד בנשים מבוגרות, לאחר-מנופאוזה, ומעלה את הסיכון לשברים. שברי ירך ועמוד שדרה מלווים בשיעורי תחלואה ותמותה גבוהים משמעותית באוכלוסיה זו. לאור ההשלכות הבריאותיות של שברים אוסטיאופורוטיים, היעד העיקרי של הטיפול באוסטיאופורוזיס הוא למנוע שברים, ע”י האטת או עצירת ספיגת עצם, שמירה על חוזק העצם וצמצום גורמים התורמים לשברים.
איגוד ה-NAMS הקפיד על העקרונות המקובלים לקביעת הנחיות מבוססות-ראיות לפרסום עדכון נייר העמדה. פאנל של רופאים ומומחים בתחום מחלות עצם מטבוליות ו/או בריאות האישה סקר את נייר העמדה משנת 2006, ניסח הצהרות תומכות והגיע לקונצנזוס אודות ההמלצות. המלצות הפאנל נסקרו ואושרו ע”י חבר הנאמנים של ה-NAMS.
הערכת אוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה כוללות היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות עזר. גורמי סיכון עיקריים לאוסטיאופורוזיס בנשים לאחר-מנופאוזה כוללים גיל מתקדם, גנטיקה, אורחות חיים (דוגמת צריכה מעטה של סידן וויטמין D, עישון), רזון, מצב מנופאוזה. גורמי הסיכון הנפוצים ביותר לשברים אוסטיאופורוטיים כוללים גיל מתקדם, צפיפות מינראלים נמוכה של העצם ושבר קודם בבגרות.
הטיפול מתמקד ראשית באמצעים לא-תרופתיים, דוגמת דיאטה מאוזנת, צריכה מספקת של סידן וויטמין D, פעילות גופנית מספקת, הפסקת עישון, הימנעות מצריכת אלכוהול מופרזת ומניעת נפילות. במידה וישנה התוויה לטיפול תרופתי, אפשרויות הטיפול המאושרות כוללות ביספוספנטים, תרופות ממשפחת SERM (Selective Estrogen-Receptor Modulators), הורמון פאראתירואיד, אסטרוגנים וקלציטונין.
המומחים קובעים כי גישות הטיפול בנשים לאחר-מנופאוזה כוללות זיהוי נשים בסיכון לשברים, ולאחר מכן לנקוט באמצעים להפחתת גורמי סיכון ניתנים לשינוי באמצעים תזונתיים ושינוי אורחות חיים, ובמידת הצורך, מתן טיפול תרופתי.
מתוך הודעת ה- North American Menopause Society
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!