איגוד ה-American Academy of Pediatrics וה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) עדכנו את המלצתם באשר למתן חיסון כנגד שעלת, ותומכים במתן חיסון אחד בגילאים מסוימים, עם מרווחים קטנים בין החיסונים, כך לפי הצהרה חדשה שפורסמה בכתב העת Pediatrics.

מומחים בתחום מסבירים כי ילדים בגילאי 7-10 אינם מחוסנים דיו, וכי מתבגרים מבוגרים יותר, במידה וחוסנו בגיל 11, אינם מוגנים בגיל 17-20. כמו כן, חיסונים ניתנים לאימהות במהלך ההריון, ולא לאחר הלידה, מאחר שהדבר צפוי להגן על האם, והאימהות יפתחו נוגדנים שיעברו לילדיהן.

למניעת שעלת, שני האיגודים ממליצים על מתן מנה בודדת של Tdap (חיסון א-תאי כנגד Pertusis) לילדים בגילאי 7-10 שנים, שייתכן ואינם מחוסנים דיו עם Tdap או שהיסטוריה החיסונים שלהם אינה מלאה. בעבר, טווח הגילאים המומלץ היה 11-18 שנים.

בשלב זה, לוח הזמנים הסטנדרטי לחיסונים כנגד שעלת מבוסס על מתן חיסונים בגילאי 2, 4, 6, 16 ו-18 חודשים, וכן בגילאי 4-6 שנים ו-11-12 שנים. Tdap הינו אחד מקבוצת חיסונים כנגד שעלת בשימוש, שאושר לראשונה לגילאי 7 ומעלה.

האיגודים ממליצים על הרחבת גיל מתן Tdap לאנשים בגיל 65 שנים ומעלה, ולעובדי מערכת הבריאות בכל הגילאים כל מי שעשוי לבוא במגע עם תינוקות קטנים מדי לקבלת החיסון מאחר שמחקרים מראים כי הסבים והסבתות הם לעיתים המטפלים בתינוקות. עוד מומלץ מתן חיסון למתבגרים, כולל מתבגרות בהריון, ונשים הרות, בעוד שבעבר הומלץ להמתין עד לאחר ההריון.

שני חיסוני Tdap מאושרים לשימוש בארצות הברית: Boostrix (GlaxoSmithKline) ו-Adacel (Sanofi Pasteur). ה-FDA אישר הרחבת גיל ההתוויה למתן Boostrix, מגילאי 10-18 שנים לגילאי 10-64 שנים. Adacel מאושר לשימוש בגילאי 11-64 שנים. על הרופאים יהיה להשתמש ב-Tdap מחוץ להתוויות המקובלות במטרה לענות על המלצה זו.

ממחקרים קודמים עלה כי היעילות של חיסונים בגילאים צעירים פגה עם השנים. מהערכת התפרצות שעלת שהובילה למותם של 11 תינוקות ולתחלואה של 9100 אנשים בשנת 2010, עלה כי מרבית המקרים אובחנו בילדים מחוסנים בגילאי 8-12 שנים.

Pediatrics. Published online September 26, 2011

לידיעה במדסקייפ