מה בין קצב הלב במנוחה ובין הסיכון לתמותה עקב מחלות לב? (JAMA)

עליה בקצב הלב במנוחה במהלך תקופה של עשר שנים מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתמותה עקב מחלת לב איסכמית, כמו גם בעליה קטנה יותר, אך מובהקת סטטיסטית, בשיעורי התמותה מכל-סיבה. בחולים בהם נרשמה ירידה בקצה הלב במנוחה, לא תועדה כל תועלת בכל הנוגע לתמותה עקב מחלת לב איסכמית.

מדגם המחקר כלל למעלה מ-13,000 גברים ו-15,000 נשים ללא מחלות לב וכלי דם. המשתתפים נאספו ממחקר Nord-Trondelag County Study והחוקרים העריכו את הקשר בין שינויים ארוכי-טווח ובין הסיכון לתמותה עקב מחלת לב איסכמית. קצב הלב במנוחה נמדד פעמיים, תחילה בתחילת המחר ושוב לאחר כ-10 שנים. במהלך מעקב ממוצע של 12 שנים, נרשמו 3,098 מקרי תמותה. מבין אלו, 975 מקרי תמותה עקב מחלה קרדיווסקולארית ו-388 עקב מחלת לא איסכמית.

בהשוואה לחולים עם קצב לב במנוחה של מתחת ל-70 פעימות לדקה בשתי המדידות, באלו עם עליה בקצב הלב במנוחה מדופק של מתחת ל-70 פעימות לדקה בתחילת המחקר לדופק של מעל 85 פעימות לקה במהלך ביקור המעקב האחרון, שיעורי התמותה עקב מחלת לב איסכמית היו גבוהים כמעט כפליים (יחס סיכון מתוקן של 1.9). שיעורי התמותה עקב מחלת לב איסכמית באלו ששמרו על קצב לב במנוחה של מתחת ל-70 פעימות לדקה במהלך עשר שנים, נרשמו 8.2 מקרים ל-10,000 שנות-אדם, בעוד ששיעורי התמותה עקב מחלת לב איסכמית באלו בהם חלה עליה בקצב במנוחה מתחת ל-70 פעימות לדקה אל מעל 85 פעימות לדקה, שיעורי התמותה עמדו על 17.2 מקרי תמותה ל-10,000 שנות-מטופל.

בחולים עם קצב לב במנוחה של 70-85 פעימות לדקה, א קצב לב של מעל 85 לאחר עשר שנים, נרשמה עליה של 80% בסיכון לתמותה ממחלת לב איסכמית, בהשוואה לאלו ששמרו על קצב לב במנוחה בטווח 70-85 פעימות לדקה (יחס סיכויים מתוקן של 1.8). מסקירה שבחנה את קצב הלב במנוחה כמשתנה רציף, החוקרים מדווחים כי הקשר בין קצב הלב ובין מחלת לב איסכמית לא היה ליניארי והדגים עקומה בצורת U, עדות לכך שירידה בקצב הלב במנוחה לא הביאה לתועלת מבחינת שיעורי התמותה.

הקשרים עם שיעורי התמותה הכוללים היו דומים לאלו שתוארו עם תמותה עקב מחלת לב איסכמית, אך הערכת ההשפעה הייתה חלשה יותר. העדר העלייה בקצב הלב במנוחה עשוי להוות סמן למצב בריאותי טוב, כולל הקפדה על פעילות גופנית והעדר עישון, עם כי החוקרים ניסו לתקנן לגורמים אלו בניתוח הרב-משתנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי לממצאי המחקר השלכות קליניות, מאחר שניתן להעריך בקלות את קצב הלב במנוחה כסמן פרוגנוסטי. קל לאסוף מידע אודות קצב הלב במנוחה ולעקוב אחר השינוי בקצב הלב במנוחה, וכך ניתן לזהות חולים א-תסמיניים בהם תתכן תועלת לאמצעי מניעה ראשונית, אך דרושים מחקרים נוספים בנושא.

JAMA 2011; 306:2579-2587

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה