חלק גדול מהמבוגרים עם הפרעות XY בהתפתחות המינית (ובלועזית, Disorders of Sex Development, ובקצרה DSD) אינם מרוצים מתוצאות ניתוח לשינוי מין, כך מדווחים חוקרים מגרמניה במסגרת מאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ממצאים אלו היו נכונים בעיקר בנקבות.
לדברי החוקרים, בין תקופת הילדות להתבגרות, נדרשת התערבות פסיכולוגית.
במסגרת המחקר ראיינו החוקרים 57 מבוגרים עם הפרעות XY בהתפתחות המינית (חציון גיל, 25 שנים), תוך הערכה שלהם באמצעות שאלונים.
17 משתתפים ללא השפעות אנדרוגניות גודלו כנקבות, 30 עם פעילות אנדרוגנית חלקית ואיברי מין לא-ברורים (Ambiguous Genitalia) גודלו כנקבות, ועשרה נוספים עם פעילות אנדרוגנית חלקית ואיברי מין לא-ברורים גודלו כזכרים.
בעוד ש-80% מהזכרים היו שבעי רצון מהטיפול, נקבות רבות לא היו שבעות רצון: 56% מאלו עם פעילות אנדרוגנית ו-43% מאלו עם פעילות אנדרוגנית חלקית לא היו שבעות רצון.
47% מהנקבות עם פעילות אנדרוגנית חלקית לא היו שבעות רצון מהתוצאה התפקודית של הניתוח. שיעור דומה של נשים דיווח על אי-שביעות רצון מעוררות הדגדגן. מרבית הזכרים (70%) היו שבעי רצון מהתוצאות התפקודיות, אך שיעור נמוך יותר היה שבע רצון מהתוצאה הקוסמטית (60%).
מבין כל המשתתפים עם הפרעות XY בהתפתחות המינית, 37.5% לא היו שבעי רצון מחיי המין, ו-44.2% סבלו מחרדה מינית.
בנקבות עם פעילות אנדרוגנית זוהו הבעיות הבולטות ביותר עם תשוקה, עוררות ודיספראוניה. נקבות עם פעילות אנדרוגנית חלקית הציגו בעיות משמעותיות עם דיספראוניה, עם שכיחות גבוהה יותר של נקבות שקיימו יחסי מין עם נקבות או זכרים ונקבות.
החוקרים כותבים כי קיים קונצנזוס לפיו יש לצמצם את הפרוצדורות הניתוחיות במקרים של הפרעות XY בהתפתחות המינית ולהתאים זאת לצרכיי החולים ועם הסכמת המטופל בעיקר בגיל ההתבגרות והבגרות. יש להימנע בעיקר מניתוחי פמיניזציה בלידה, והסרת הגונאדות תבוצע רק במקרים בהם קיים סיכון גבוה למחלות ממאירות. יתרה מזאת, יש להסביר להורים באופן מפורט אודות המצב, התוצאות האפשריות או שינוי המין בשלב מאוחר יותר, ועליהם לקחת חלק בהחלטה לקביעת אופן גידול היילוד.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!