הטיפול ב-Fenofibrate בטוח בחולי סוכרת מסוג 2 עם הפרעה בינונית בתפקוד הכלייתי (Diabetes Care)

ממחקר חדש עולה כי Fenofibrate הינה אפשרות בטוחה לטיפול בחולים עם סוכרת מסוג 2 והפרעה בינונית בתפקוד הכלייתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הסיכון לעליה בריכוז קריאטינין בדם עם טיפול ב- Fenofibrate הינו אחת המגבלות של השימוש הנרחב בתכשיר זה. עם זאת, אעפ”י שניתן לצפות לעליה מתונה בריכוז קריאטינין במרבית החולים המטופלים ב- Fenofibrate, אין זה בהכרח מהווה מקור לדאגה.

ההנחיות הקליניות הנוכחיות בנוגע לשימוש ב- Fenofibrate במקרים של הפרעה בתפקוד הכלייתי משתנות בין מדינות שונות, כאשר בחלק מהמקרים ממליצים על מינונים נמוכים אף בחולים עם הפרעה קלה בתפקוד הכלייתי.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של Fenofibrate על התוצאות הקרדיווסקולאריות ומחלת כליות סופנית, כפי שנקבע לפי ערכי eGFR, ב-9795 משתתפים במחקר FIELD Study.

המשתתפים היו בגילאי 50-75 שנים, עם ערכי GFR של 30 mL/min/1.73m2 ומעלה, שהיו בסיכון למחלת לב כלילית. הם חולקו באקראי לטיפול ב- Fenofibrate במינון קבוע של 200 מ”ג ליום, או פלסבו, למשך חמישה ימים.

אף אחד מהחולים לא נטל סטטינים בתחילת המחקר, אך החוקרים התירו טיפול בסטטינים ובתרופות אחרות להורדת שומנים בדם בכל זמן לאחר ההקצאה האקראית.

התוצאות הראשוניות, שפורסמו בשנת 2006, לא הדגימו תועלת משמעותית ל- Fenofibrate על יעד הסיום העיקרי של אירועי מחלת לב כלילית, למרות ששיעור מקרי מחלה קרדיווסקולארית ואוטם לבבי לא-פטאלי היו נמוכים משמעותית. כמו כן, נרשמה ירידה בשיעור האשפוזים עקב תסמונת כלילית חדה ופרוצדורות רה-וסקולריזציה של העורקים הכליליים ועורקי התרדמה, בקבוצת המטופלים ב- Fenofibrate. Fenofibrate הביא גם לירידה מובהקת סטטיסטית בסיבוכים מיקרווסקולאריים של סוכרת מסוג 2, כולל נפרופתיה.

בסקירה החדשה לפי ערכי eGFR, החוקרים מצאו כי בהשוואה לפלסבו, הטיפול ב- Fenofibrate הביא לירידה בסך האירועים הקרדיווסקולאריים (HR = 0.89) והתועלת לא הייתה שונה משמעותית בין חולים עם תפקוד כלייתי תקין, הפרעה קלה או בינונית בתפקוד הכלייתי.

יתרה מזאת, לא זוהתה קבוצה ספציפית בסיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולארית, מחלת כליות בשלב סופני או תופעות לוואי עקב Fenofibrate. למעשה, בקבוצת החולים עם הפרעה בינונית בתפקוד הכלייתי נרשמה הירידה הגדולה ביותר בתמותה הכלילית.

לאור ממצאי מחקר FIELD ומחקרים אחרים, החוקרים סבורים כי ייתכן והגיעה העת לבחון מחדש ולעדכן את ההנחיות במטרה לזהות טוב יותר את החולים הצפויים לתועלת מטיפול ב- Fenofibrate אלו בסיכון מוגבר לסיבוכים על-רקע הטיפול.

לידיעה במדסקייפ

Diabetes Care 2011

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן