הטיפול בתרופות ממשפחת PPI והסיכון לשברי ירך (BMJ)

מחקר חדש מספק עדויות נוספות התומכות בקשר בין טיפול ארוך-טווח בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) ובין סיכון מוגבר לשברי ירך בנשים לאחר-מנופאוזה. הדבר אמור בפרט לנשים מעשנות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת BMJ.

החוקרים מסבירים כי PPI עשויים להשפיע על הסיכון בעקבות הגברת הפרשת גסטרין, עיכוב ספיגת סידן והשפעה על תפקוד אוסטיאוקלאסטים. השימוש בתרופות אלו לטיפול בהפרעות עיכול עלה בשנים האחרונות. במאי 2010, סוכנות ה-FDA פרסמה אזהרה באשר לקשר אפשרי בין שימוש נרחב בתרופות ממשפחת PPI ובין שברי ירך ודרשה מידע נוסף בנושא.

במחקר הנוכחי אספו החוקרים נתונים אודות קרוב ל-80,000 נשים ממחקר Nurses’ Health Study. במחקר שהחל בשנת 1982 מילאו המשתתפות שאלונים כל שנתיים.

השימוש בתרופות ממשפחת PPI עלה כמעט פי שלוש משנת 2000 ל-2008 בקרב 79,899 הנשים במחקר (מ-6.7% ל-18.9%). החוקרים תיעדו 893 שברי ירך במהלך מעקב של כ-565,000 שנות-אדם. הסיכון האבסולוטי לשברי ירך בקרב נשים שנטלו בקביעות את הטיפול התרופתי במשך לפחות שנתיים עמד על 2.02 אירועים ל-1000 שנות-אדם, זאת בהשוואה ל-1.51 אירועים ל-1000 שנות אדם בקרב נשים שלא נטלו את התרופות.

הסיכון לשברי ירך בנשים שנטלו PPI במשך שנתיים ומעלה, היה גבוה יותר ב-35%. הקשר נותר לאחר תקנון למדדי מסת גוף, רמת פעילות גופנית, צריכת סידן ושימוש בתרופות אחרות העשויות להשפיע על הסיכון לשברים (דוגמת ביספוספנטים, תיאזידים, סטרואידים והורמונים).

החוקרים מדווחים כי קיימת קורלציה בין הסיכון לשברי ירך ובין נטילת PPI. בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול התרופתי, יחס הסיכון לשברים עמד על 1.36 בנשים שנטלו PPI במהלך שנתיים, 1.42 באלו שנטלו את הטיפול במשך ארבע שנים ו-1.55 עם נטילת הטיפול 6-8 שנים. עם זאת, הסיכון שב לערכים תקינים בקרב נשים שהפסיקו את נטילת הטיפול למשך לפחות שנתיים.

בין גורמי הסיכון שנבחנו, עישון זוהה כגורם הסיכון הבולט. הסיכון לשברים עלה בלמעלה מ-50% בנשים שעישנו בהווה או בעבר (יחס סיכון של 1.51). מנגד, החוקרים לא מצאו קשר בין נטילת PPI ובין הסיכון לשברים בנשים שלא עישנו מעולם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שימוש קבוע בתרופות ממשפחת PPI מלווה בסיכון מוגבר לשברי ירך בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר הסיכון הבולט ביותר תועד עם שימוש ארוך-טווח או עם היסטוריה של עישון.

BMJ. Published online January 31, 2012

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן