שני מחקרים רטרוספקטיביים להערכת אנגיופלסטיה לטיפול בחולים עם טרשת נפוצה מצאו כי ההתערבות מביאה לשיפור בחלק מהתסמינים והעלתה שאלות באשר לגורם למחלה. ממצאי המחקרים הוצגו בכנס השנתי ה-37 מטעם ה-Society of Interventional Radiology.

במחקר אחד, חוקרים משיקגו סקרו 105 פרוצדורות ב-94 חולים שאובחנו עם טרשת נפוצה לפי קריטריוני McDonald בין יוני 2010 ועד ספטמבר 2011.

מבין 94 החולים, 47 סווגו עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, 32 עם טרשת מתקדמת-משנית, 6 עם טרשת מתקדמת-ראשונית ו-6 עם טרשת מסוג שאינו ידוע.

החוקרים בחנו את ורידי האזיגוס והורידים הג’וגולאריים בחולים באמצעות ונוגרפיה ואולטרה-סאונד תוך-כלי. הם ערכו אנגיופלסטיה במידה ובדיקות אלו אישרו ירידה של למעלה מ-50% בקוטר הלומן או ריפלוקס. במידה וזוהו חסימות או נגעים שאינם מגיבים, המנתחים הציבו תומכנים בורידים המעורבים.

החולים טופלו בנוגדי-קרישה למשך עשרה ימים וקלופידוגרל למשך שישה שבועות. הם היו במעקב באמצעות בדיקות אולטרה-סאונד של הוריד הג’וגולרי שבעה ימים לאחר הפרוצדורה והערכת מדד Multiple Sclerosis Impact Scale נערכה כל שלושה חודשים.

בחמישה חולים (5.2%), בדיקות ונוגרפיה ואולטרה-סאונד היו תקינות; ב-89 חולים (94.9%) הייתה עדות להיצרות. המנתחים ערכו אנגיופלסטיה בכל הורידים האבנורמלים והכניסו תומכנים ל-5 מבין 179 ורידים (2.8%).

מבין 89 החולים עם היצרות, 48 (53.9%) דיווחו על שיפור בתסמינים, 15 (16.85%) דיווחו על שיפור מוטל בספק ו-26 (16.85%) שללו כל שיפור.

החולים עם מחלה התקפית-הפוגתית דיווחו על השיפור הניכר ביותר (59.6%). סיבוכים כללו שלושה מקרים של תרומבוזיס של הוריד הג’וגולרי ושלושה מקרים של דימום באתר הדיקור. נרשם מקרה תמותה אחד ארבעה חודשים לאחר הפרוצדורה, מסיבה לא-ידועה.

במחקר השני, חוקרים מניו-יורק בחנו את הרשומות של 213 חולים. מבין אלו, 189 חולים (98.4%) עברו אנגיופלסטיה ו-3 חולים (1.6%) עברו אנגיופלסטיה עם הכנסת תומכן. החוקרים סיווגו 96 חולים עם מחלה התקפית-הפוגתית, 66 עם מחלה מתקדמת-משנית ו-30 עם מחלה מתקדמת-ראשונית.

ב-192 החולים, ממוצע מדדי הבריאות הגופנית לפי שאלון Multiple Sclerosis Quality of Life השתפר מ-43.2 ל-52.4 (p<0.05). מדדי הבריאות הנפשית השתפרו מ-57.1 ל-65.2(p<0.05). המדד כולל הערכת היכולות הגופניות, תפישת הבריאות, אנרגיה/עייפות, תפקוד מיני, בריאות רגשית, תפקוד קוגניטיבי וכאב.

גם הפעם, השיפור הגדול ביותר תועד באלו עם מחלה התקפית-הפוגתית, כאשר 77% דיווחו על שיפור גופני ו-74% דיווחו על שיפור קוגניטיבי. מבין אלו עם מחלה מתקדמת-משנית, 59% דיווחו על שיפור בתפקוד הגופני ו-50% דיווחו על שיפור בתפקוד הקוגניטיבי. מבין אלו עם מחלה מתקדמת-ראשונית, 77% דיווחו על שיפור בתפקוד גופני ו-70% על שיפור בתפקוד קוגניטיבי. השינויים היו כולם מובהקים סטטיסטית (p<0.05).

בשלב זה, יש להקפיד על זמינות הטיפול לחולים המעוניינים בו, שכן יש די עדויות התומכות בביצוע הפרוצדורה.

מתוך הכנס השנתי ה-37 מטעם ה-Society of Interventional Radiology

לידיעה במדסקייפ