מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Surgery עולה כי לאף אחת ממערכות הניקוד המצויות בשימוש נרחב לניבוי התוצאות בחולים במצב קריטי אין ערך רב בזיהוי חולים עם זיהום מתמשך לאחר ניתוח פתיחת בטן דחוף, הנדרשים לניתוח חוזר.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את מערכות הניקוד המצויות בשימוש נרחב, שנועדו לנבא את התוצאות בחולים במצב קשה, ולהעריך את ערכן בזיהוי חולים עם אלח-דם בטני עם זיהום מתמשך, הנדרשים לניתוח חוזר.
החוקרים אספו נתונים ממחקרים אקראיים ומבוקרים שערכו השוואה בין שתי גישות ניתוחיות. מדגם המחקר כלל 21 חולים בסיכון לזיהום בטני מתמשך. החוקרים בחנו את המדדים הבאים ואת ערכן בבחירת החולים הנדרשים לניתוח חוזר: APACHE-II, SAPS-II, MPI (Mannheim Peritonitis Index), MODS, מדד SOFA והחלק האקוטי של מדד APACHE-II (APS).
מהתוצאות עולה כי שיעור החולים הנדרשים לניתוח בטן חוזר עמד על 32% (71/21). רק שני מדדים סייעו בהבחנה בין חולים עם זיהום מתמשך הנדרשים לניתוח חוזר: מדד APS ביום הראשון (שטח מתחת לעקומה של 0.61) ומדד SOFA ביום השני (שטח מתחת לעקומה של 0.60). עם זאת, לזיהוי נכונה של 90% מכלל החולים הנדרשים לניתוח בטן חוזר, נדרש ערך סף נמוך עד שב-80% מכלל החולים שזוהו באמצעות מערכות ניקוד אלו, לא יהיו ממצאים בניתוח החוזר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין קיום כלי לניבוי התוצאות של חולים במצב קשה, במטרה לזהות חולים עם זיהום מתמשך הנדרשים לניתוח פתיחת בטן חוזר. דרושים כלים ספציפיים יותר שיסייעו לרופאים בניטור היומיומי ובבחירת החולים לאחר לפרוטומיה דחופה.
BMC Surgery. 2011;11(38)
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!