מטה-אנליזה חדשה מה-Int J Cardiol מצביעה על כך שטיפול בתרופות אנטיאריתמיות (AADs) במטופלים עם פירפור פרוזדורים (AF) מונע חזרה של אירועי פירפור, ובמקרה של Dronedarone (מולטאק) נמצאה גם נטייה לירידה בתמותה.
החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של AADs בטיפול ב-AF . לצורך כך הם ריכזו מידע מתוך מחקרים קליניים מבוקרים שכללו את כל התרופות מקבוצת ה-AADs או אבלציות בהשוואה ל-AADs . היעד המרכזי של ה-AADs היה מוגבל לקבוצת IC (שכוללת את flecainide ו- propafenone) וקבוצה III (שכוללת את amiodarone, dofetilide, dronedarone , sotalol ) . הנתונים נותחו על פי נטייה לטפל תוך שימוש במודל מסוג Peto .
בסה”כ 113 פירסומים נכללו בסקירה. מהם 74 נחשבו כמתאימים לבחינת היעד המרכזי של תרופות ה-AAD . הסיכויים לחזרה של AF היו באופן כללי נמוכים יותר בכל קבוצות הטיפול הפעיל בהשוואה לטיפולי ביקורת. התרופה היחידה מקבוצת ה-AAD שהראתה גם נטייה (לא מובהקת סטטיסטית) לכיוון של הפחתת הסיכון לתמותה הייתה ה-dronedarone עם יחס סיכון של 0.85 ורווח בר סמך של בין 0.66 ל-1.09 .
הפסקות טיפול על רקע תופעות לוואי היו שכיחות יותר בקבוצת ה-AADs עם הבדלים משמעותיים מעטים בין הטיפולים השונים.
מידע לגבי תחלואה אחרת כמו תמותה קרדיווסקולרית, אישפוזים או התמדה בטיפול ודרגת איכות חיים היה מוגבל והמטה-אנליזה לא איפשרה הצגת נתונים רלבנטים.
החוקרים מסכמים כי המטה-אנליזה הנוכחית מאשרת את היעילות של ה-AADs במניעת חזרה של AF , למרות שהשימוש בהם קשור ליותר תופעות לוואי והפסקת טיפול. הם ממליצים על עריכת מחקרים מבוקרים נוספים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!