מתוצאות מחקר חדש עולה כי סגירה מילעורית של PFO (Patent Foramen Ovale) מקלה על הירידה בריוויון החמצן בדם במהלך פעילות גופנית ומובילה לשיפור המצב התפקודי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נושא PFO עדיין אינו מובן באופן מלא. מדובר בתופעה נפוצה מאוד, בעלות השלכות פתופיזיולוגיות שונות. נראה כי חלק מהחולים סובלים ממגבלה תפקודית, ובאוכלוסיה זו ישנה תועלת אפשרית לסגירת הפתח.
במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את השכיחות של ירידה בערכי חמצן בדם במהלך מאמץ גופני (PED או Provoked Exercise Desaturation) ב-50 משתתפים שהופנו בשאלה של טיפול ב-PFO והערכת ההשפעה של סגירת PFO על מדדי PED.
ב-17 משתתפים נרשמה ירידה של לפחות 8% בריוויון החמצן בדם, לערכים של מתחת ל-90%, ולכן ענו על הקריטריונים להגדרת PED. 4 מבין 17 המשתתפים הללו הופנו בעיקר בשל ריוויון החמצן בדם, אך ביתר 13 המשתתפים לא היה תיעוד של ירידת ערכי חמצן בדם.
13 משתתפים עברו סגירה של ה-PFO ו-10 מהם השלימו מעקב לאחר שלושה חודשים. מבין עשרת המשתתפים הללו, נרשם שיפור ממוצע של 10.1% בריוויון החמצן בדם בזמן פעילות גופנית, ושיפור של 1.5 בחציון רמות מדד NYHA.
נוכחות שאנט שיירי לאחר סגירת PFO לא השפיע משמעותית על התועלת של הפעולה.
החוקרים טוענים כי ממצאים אלו מאשרים לראשונה את החשיבות של PFO בפתופיזיולוגיה של ירידה זמנית בריוויון החמצן בדם בזמן פעילות גופנית ומציעים כי סגירת PFO עשויה לשמש כגישה יעילה לשיפור ריוויון החמצן בדם והמצב התפקודי בחולים עם PED.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!