שני מחקרים חדשים תומכים בתיאוריה לפיה חלבון αSYN (α-Synuclein) המצוי בדופן מערכת העיכול מהווה סמן למחלת פרקינסון מוקדמות, ממצאים הפותחים את השער בפני בדיקות סקר למחלת פרקינסון המבוססות על בדיקות קולנוסקופיה או סיגמואידוסקופיה. שני המאמרים פורסמו במהדורת מאי של כתב העת Movement Disorders.

אחד המחקרים הדגים דפוס αSYN ייחודי בחולים עם מחלת פרקינסון מוקדמת שעברו בדיקת סיגמואידוסקופיה עם ביופסיה, אך לא בדגימות מביקורות בריאות או מחולים עם מחלת מעי דלקתית.

במחקר שני הדגימו חוקרים αSYN בחולים עם מחלת פרקינסון מתקדמת יותר שעברו ביופסיה של המעי הגס מספר שנים לפני הופעת התסמינים, רמז לכך שהביופסיות עשויות לשמש כסמן למחלת פרקינסון מוקדמת.

לדברי החוקרים, אבחנה מוקדמת של מחלת פרקינסון, כאשר הנוירונים הדופמינרגיים עדיין שורדים, עשויה לסייע בחיפוש אחר טיפול להגנה על מערכת העצבים להאטה, עצירה או אף נסיגת המחלה.

המחקר הראשון כלל דגימות רקמות מ-9 מבין 10 חולים עם מחלת פרקינסון (חציון גיל של 59 שנים, חציון משך מחלה של 1.5 שנים) שמעולם לא קיבלו טיפול תרופתי למחלת פרקינסון. חולים אלו עברו בדיקת סיגמואידוסקופיה של הסיגמואיד הדיסטאלי כ-20 ס”מ מפי הטבעת. לא נדרש טשטוש או ניקוי של המעי הגס לפני הפעולה, שארכה 5-10 דקות ונסבלה היטב.

החוקרים בחנו דגימות באמצעות צביעות אימונוהיסטוכימיות ל- αSYN ו-3-NT (3-Nitrotyrosine).

המחקר כלל גם דגימות רקמה משתי קבוצות בקרה: 24 נבדקים בריאים ללא היסטוריה של מחלה במערכת העיכול או מחלה במערכת העצבים ו-23 חולים עם מחלת מעי דלקתית.

בחולים עם מחלת פרקינסון, זוהתה צביעה ל- αSYN בתת-רירית של המעי הגס בדפוס המכוון לסיבי עצבים. לא זוהו דגימות מאנשים בריאים או חולים עם מחלת מעי דלקתית עם דפוס צביעה דומה.

מאחר שבחולים עם מחלת מעי דלקתית לא תועד דפוס זה, תהליכים דלקתיים ככל הנראה אינם מהווים הסבר מלא לביטוי αSYN.

דגימות שנלקחו מ-7 מבין 8 חולים עם מחלת פרקינסון, 14 מבין 24 ביקורות בריאות, 7 מבין 10 חולים עם מחלת קרוהן ו-9 מבין 13 חולים עם Ulcerative Colitis, היו חיוביות בצביעות ל-3-NT, ממצא התומך בחשיבות עקה חמצונית בביטוי αSYN בגופי תאי עצב. עם זאת, העובדה כי בחולים עם מחלת מעי דלקתית לא היה ביטוי של αSYN למרות נוכחות סמנים לעקה חמצונית מעידה כי ככל הנראה אין די בכך להשראת ביטוי αSYN בתאי עצב.

מאחר שנראה כי חלק מהמשפחות מצויות בסיכון מוגבר, ככל הנראה קיים מרכיב גנטי.

מערכת העיכול עשויה לשמש כאתר כניסה, לפחות בחלק מהחולים עם מחלת פרקינסון. חולים אלו סובלים לעיתים קרובות מעצירות ממושכת, המופיעה עוד טרם הופעת סימנים מוטוריים בכמחצית מהחולים עם מחלת פרקינסון ומקדימה סימנים מוטוריים ב-12-18 שנים.

מבדיקות לאחר המוות של חולים עם ממצא אקראי של גופיפי לואי בפתולוגיה עולה כי פתולוגיה של αSYN אינה מופיעה רק ברקמות ממערכת העיכול אלא גם בבלוטות רוק ומערכת הריח. מחקרים אישרו את נוכחות αSYN בעור ובמעי הגס בחולים עם מחלת פרקינסון.

במאמר השני שפורסם באותה מהדורה של כתב העת הציגו החוקרים שלושה חולים עם מחלת פרקינסון שעברו בדיקת קולנוסקופיה עם ביופסיה או כריתת פוליפ, 2-5 שנים לפני התסמין המוטורי הראשון. החוקרים גם כללו דגימות מהמעי הגס מ-23 ביקורות בריאות ובנק דגימות מוחיות שהכילו גופיפי לואי ותאי עצב.

ביופסיות של המעי הגס מכל החולים עם מחלת פרקינסון היו חיוביות לצביעה ל- αSYN. מנגד, בביקורות הבריאות לא תועדה צביעה ייחודית ל- αSYN במעי הגס.

מהתוצאות עולה כי ייתכן ובסופו של דבר ניתן יהיה להתבסס על ביופסיה של המעי הגס בכדי לנבא אילו חולים יפתחו מחלת פרקינסון. ניתן לאסוף דגימות במהלך בדיקת קולנוסקופיה, המבוצעת כבדיקת סקר שגרתית לסרטן מעי גס ורקטום החל מגיל 50. זיהוי חולים עם מחלת פרקינסון עוד לפני אובדן משמעותי של תאי מוח עשויה לשנות משמעותית את הגישה לטיפול בחולים אלו.

Move Dis. 2012;27: 716-719

Move Dis. 2012;27:709-715

לידיעה במדסקייפ