מתוצאות מחקר חדש שפורסם במהדורת יוני של כתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי השראת ביוץ בנשים עם הפרעות פוריות ותסמונת שחלות פוליציסטיות אינה משפיעה על שיעור-יתר.
מדובר בניתוח משני של ממצאי מחקר אקראי ומבוקר, בו נערכה השוואה בין שישה מחזורי טיפול ב-Clomiphene Citrate, מטפורמין, או שילוב של השניים, במדגם שכלל 626 נשים עם הפרעות ביוץ ותסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS או Polycystic Ovary Syndrome). התוצא העיקרי של המחקר היה שיעור לידות חי.
החוקרים מסבירים כי נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ותלונה עיקרית של שיעור-יתר, שאינן מעוניינות להרות, מטופלות לרוב בגלולות פומיות למניעת היריון. השאלה שעלתה הינה אם לטיפולי השראת ביוץ בנשים אלו יש השפעה על גדילת השיער בעקבות הטיפול עצמו ובעקבות הביוץ, לאורך הזמן.
הניתוח המשני כלל 505 נשים עם שיעור יתר. משך הטיפול הממוצע היה 4.4 מחזורי טיפול ב-Clomiphene Citrate, 4.5 מחזורי טיפול במטפורמין ו-4.5 מחזורי טיפול משולב.
מדד Ferriman-Gallwey הממוצע לשיעור יתר (טווח של 0-36) ירד ב-0.6 נקודות מתחילת המחקר בנשים שטופלו ב-Clomiphene (p=0.024); 1.2 נקודות בנשים שטופלו במטפורמין (p=0.005) וב-1.1 נקודות בנשים שטופלו במשלב התרופות (p<0.001). למרות שההבדלים היו מובהקים סטטיסטית, מבחינה קלינית מדובר היה בהבדל מינימאלי.
לא תוארו הבדלים משמעותיים בשינוי במדדי Ferriman-Gallwey בשלושת הקבוצות, ומספר מחזורי הטיפול לא השפיע על המדד באף אחת משלוש הקבוצות. כמו כן, לא נרשם הבדל בשינוי במדדים בין נשים שבייצו ואלו שלא בייצו.
החוקרים סבורים כי הסיבה העיקרית בגינה לא זוהתה השפעה לטיפול הינה משך הטיפול הקצר יחסית, אך אינם יודעים אם הייתה תועלת לטיפול ממושך יותר .
Obstet Gynecol 2012;119:1151-1156
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!