בחולים מבוגרים עם לימפומה מסוג Mantle Cell Lymphoma, טיפול במשלב R-CHOP (Rituximab, Cyclophosphamide, Doxorubicin, Vincristine, Prednisone) כטיפול אינדוקציה ולאחריו טיפול אחזקה ב-Rituximab הינו משטר טיפול יעיל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 9 באוגוסט של כתב העת New England Journal of Medicine.

החוקרים מצאו כי טיפול אינדוקציה הכולל Fludarabine אינו יעיל יותר מ-R-CHOP, והינו רעיל יותר. בחולים שהגיבו לטיפול אינדוקציה ב-R-CHOP, טיפול אחזקה ב-Rituximab, בהשוואה ל-Interferon Alfa, הביא כמעט להכפלה במשך ההפוגה.

נתוני המחקר הוצגו לראשונה במהלך ה-Congress of the European Hematology Association. התוצאות המעודכנות פורסמו כעת.

בעקבות הממצאים, החוקרים כותבים כי R-CHOP ולאחריו טיפול אחזקה ב-Rituximab פעם בחודשיים עד להתקדמות צריך לשמש כטיפול הסטנדרטי בחולים מבוגרים עם לימפומה מסוג Mantle Cell. המעקב ארוך דיו והנתונים מוצקים ובשלים ואינם צפויים להשתנות עם מעקב ממושך יותר.

מדגם המחקר כלל 560 חולים בגילאי 60 ומעלה עם לימפומה מסוג Mantle Cell בשלב II–IV, שלא התאימו לטיפול במינון-גבוה וחולקו באקראי לשישה מחזורי טיפול ב-Rituximab, Fludarabine ו-Cyclophosphamide (R-FC) כל 28 ימים או לשמונה מחזורי טיפול ב-R-CHOP כל 21 ימים. חולים בהם נרשמה תגובה חולקו באקראי לטיפול אחזקה עם Rituximab או Interferon Alfa עד להתקדמות.

בקבוצה זו, 532 חולים נכללו בניתוח ITT (Intent To Treat) להערכת תגובה ו-485 נכללו בסקירה העיקרית להערכת התגובה. חציון גיל המשתתפים עמד על 70 שנים.

החוקרים מצאו כי שיעורי התגובה המלאה היו דומים עם R-FC ועם R-CHOP (40% ו-34%, בהתאמה, p=0.10). עם זאת, התקדמות מחלה הייתה נפוצה יותר עם R-FC בהשוואה ל-R-CHOP (14% לעומת 5%).

בנוסף, ההישרדות הכוללת לאחר ארבע שנים הייתה קצרה משמעותית עם R-FC בהשוואה ל-R-CHOP (47% לעומת 62%, p=0.005). במהלך ההפוגה הראשונה, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקבוצת הטיפול ב-R-FC (10% לעומת 4%).

ב-274 מבין 316 החולים שחולקו באקראי לטיפול אחזקה, Rituximab הפחית את הסיכון להתקדמות המחלה או תמותה ב-45%. לאחר ארבע שנים, 58% מהחולים שטופלו ב-Rituximab (50 אירועים) עדיין היו בהפוגה, זאת בהשוואה ל-29 חולים (71 אירועים) שטופלו ב-Interferon Alfa (HR = 0.55).

מבין אלו שהגיבו ל-R-CHOP, טיפול אחזקה ב-Rituximab הביא לשיפור משמעותי בהישרדות הכוללת לאחר ארבע שנים, בהשוואה ל-Interferon Alfa (87% לעומת 63%, p=0.005).

תופעות רעילות מבחינה המטולוגית היו נפוצות יותר עם משלב R-FC בהשוואה ל-R-CHOP. עצירות ונוירופתיה בדרגה 1 או 2 היו נפוצות יותר עם R-CHOP, בעוד שזיהומים בדרגה 3 או 4 היו דומים בשתי הקבוצות (17% לעומת 14%). זוהתה מגמה לפיה שכיחות חום נויטרופני הייתה גבוהה יותר עם R-CHOP (17% לעומת 11%, p=0.052). תופעות בעלות רעילות לבבית בדרגה 3 או 4 לא היו נפוצות בשתי הקבוצות.

לאור השיעור הגבוה של תופעות בעלות רעילות המטולוגית, ההיענות לטיפול הייתה פחות טובה עם R-FC.

במהלך טיפול אחזקה, תופעות לוואי היו בולטות יותר בחולים שטופלו ב-Interferon Alfa. שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצה זו פיתחו לויקופניה, תרומבוציטופניה ועייפות, שהיו בעיקרן בדרגה 1 או 2. טיפול ב-Rituximab לווה בשיעור גבוה יותר של זיהומים בדרגה 1 או 2.

N Engl J Med. 2012;367:520-531

לידיעה במדסקייפ