רזה יותר אינו תמיד טוב יותר בחולי סוכרת (JAMA)

חוקרים מכנים זאת “פרדוקס ההשמנה”: הממצאים לפיהם בחולים שמנים עם מחלות מסוימות, דוגמת אי-ספיקת לב או מחלת כליות כרונית, תוחלת החיים ארוכה יותר מזו של מקביליהם הרזים. כעת נראה כי הפרדוקס עשוי להיות תקף גם לחולים עם סוכרת. במחקר של חולים עם אבחנה חדשה של סוכרת, שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בקרב אלו בעלי משקל תקין, בהשוואה לחולים שמנים, כך לפי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA.

בניגוד למחקרים קודמים בהם החולים סבלו מסוכרת בעת ההרשמה למחקר, במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים במשתתפים ללא-סוכרת בתחילת המחקר, במטרה לצמצם את ההשפעה של משך הסוכרת וירידה מכוונת או לא-מכוונת במשקל משנית להתפתחות ואבחנת סוכרת. החוקרים בחרו מחקרים עם מדידות חוזרות של משקל הגוף, רמות סוכר בצום וטיפול תרופתי.

אבחנה של סוכרת נקבעה על-פי רמות סוכר בדם בצום של 126 מ”ג לד”ל ומעלה, או דיווח על טיפול בתרופות היפוגליקמיות או אינסולין. החל מהבדיקה בה אובחנה לראשונה סוכרת, החולים היו במעקב עד לתום המעקב, אובדן המעקב או מות החולה.

בכלל המדגמים, 293 משתתפים (11.2%) אובחנו עם סוכרת ומשקל תקין. במהלך המעקב נרשמו 449 מקרי תמותה (17.1% משילוב המדגמים, 165.5 ל-10,000 שנות-אדם): 178 מקרי תמותה מסיבות קרדיווסקולאריות (6.8% מהמדגמים, 66.1 ל-10,000 שנות-אדם) ו-253 מסיבות אחרות (9.6%, 99.0 ל-10,000 שנות אדם), כאשר ב-18 מקרים הסיבה לתמותה לא זוהתה.

שיעורי התמותה הכוללים, שיעורי התמותה הקרדיווסקולארית ושיעורי תמותה מסיבות לא-קרדיווסקולאריות בקבוצת המשתתפים עם משקל תקין עמדו על 284.8, 99.8 ו-198.1 ל-10,000 שנות-אדם, בהתאמה, בהשוואה לחולים שמנים, בהם השיעורים עמדו על 152.1, 67.8 ו-87.9 ל-10,000 שנות-אדם, בהתאמה. לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל מין, גיל, מוצא, רמת השכלה, היקף מותניים, רמות שומנים והרגלי עישון, בקרב משתתפים בעלי משקל תקין נרשם סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 2.08) ולתמותה שאינה על-רקע קרדיווסקולארי (יחס סיכון של 2.32) בהשוואה לחולים שמנים יותר. בחולים בעלי משקל תקין נרשם סיכון מוגבר לתמותה קרדיווסקולארית (יחס סיכון של 1.52), אך ללא מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר אך כותבים כי למרות זאת, הממצאים מספקים עדויות נוספות התומכות בפרדוקס ההשמנה בסוכרת, כאשר זהו המחקר הראשון שבחן את מדדי מסת הגוף בזמן אבחנת סוכרת, באופן זה מבטלים את הסיכון להשפעת משך אבחנת סוכרת. הממצאים מהווים קריאת השכמה לחולי סוכרת, כאשר חלקם עשויים ליהנות מתחושת בטחון מוטעית מאחר ואינם סובלים מעודף-משקל, כאשר בפועל ייתכנו מצבים של משקל תקין עם השמנה מטבולית.

JAMA. 2012;308:581-590

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה